חמש שנות מאסר נגזרו על אדם שהצית את בית הכנסת במושב מבטחים, והביא לשריפתו של ספר תורה עתיק שהגיע ממצרים.
בין המורשע לחברי מושב מבטחים נתגלע סכסוך על רקע טענתו כי בית במושב מבטחים שייך לו בעוד שהמושב טוען שהבית שייך למושב ולא לו. המצית עבר לגור בבית זה ונדרש לפנותו ע"י וועד המושב, דרישה לפינוי וסילוק יד נשלחה לו ע"י עו"ד מטעם המושב.
בימים שקדמו להצתת בית הכנסת, איים המצית באופן סדרתי על אנשים שונים במושב בהזדמנויות שונות תוך שהוא משתמש בשפה בוטה ואיומים קשים.
בין השאר פנה לחבר במושב ואמר לו, כי הוא חבר אגודה והוא שותף לנעשה ואיים על חברי הועד שלא כדין בפגיעה בגופם בכך שאמר "מה הם רוצים שאני יעשה כמו ששמעון שריקי שרף להם את המזכירות".
ביום ההצתה בשעה 00:30 הגיע המצית לבית הכנסת במושב, ניסה לפרוץ את דלת הכניסה בכך שבעט בה בחוזקה. משלא הצליח להיכנס דרכה, שבר את דלת הזכוכית של עזרת נשים ונכנס לבית הכנסת.
המצית נכנס לאולם התפילה, והשליך אש לתוך היכל הקודש, האש אחזה בספרי הקודש והתפשטה לתקרה. המצית עזב את המקום. בשל עוצמת האש נשרפו היכל ספרי הקודש, ספרי תורה, תקרת העץ, ספסלים ושטיחונים והנזק נאמד בסכום של 1,500,000 ש"ח לפחות.
חבר המושב, רפי ווקרט, מסר הודעה בה תיאר את ספרי התורה שנשרפו בבית הכנסת ונרכשו על ידי משפחתו. בין היתר היה במקום ספר תורה בן 100 שנה שקנה אביו בשנת 1961 והובא ממצרים. ספר התורה היה זיכרון אחרון מאביו שנפטר ובנוסף לערך הסנטימנטלי, שוויו היה רב. לאחר שריפת בית הכנסת המשפחה הכניסה ספר תורה חדש בשווי 130,000 ₪ לעילוי נשמת אביהם.
בבואו לגזור את הדין ציין השופט, כי "לנאשם עבר פלילי מכביד ביותר, החל משנת 86 ' שכולל 15 הרשעות בעבירות רכוש, אלימות, איומים ותעבורה. הנאשם גם ריצה עונשי מאסר בפועל. הנאשם ביצע את העבירות זמן קצר לאחר שהשתחרר ממאסר, כשהוא אסיר ברישיון בשעה שעומד נגדו מאסר מותנה בן שישה חודשים בגין עבירות אלימות".
כאמור נידון המצית לארבע וחצי שנות מאסר בפועל, אליהם נוספו שישה חודשי מאסר על תנאי אותם גרר מעונש מאסר קודם שהושת עליו. קנס או פיצויים לא נפסקו, זאת עקב מצבו שלא יאפשר לו לשלמם.