המשטרה תחקור את כתבת 'הארץ' העיתונאית אילנה המרמן שפרסמה כתבה בעיתונה בה תיארה כיצד הבריחה שוהות בלתי חוקיות לישראל.
הפניה למשטרה הועברה מלשכת היועץ המשפטי לממשלה לאחר פניה של הפורום המשפטי למען ארץ ישראל
במכתב הפורום ליועמ"ש מצוין כי "בכתבה מספרת המרמן על נסיעתה לכפר ערבי באזור יהודה, יצירת קשר אישי עם שלוש נערות ערביות, והסעתן והכנסתן לשטחי מדינת ישראל ללא האישורים המתאימים, ובניגוד לחוק. המרמן מספרת ומתארת בפרוטרוט את "רשמי המסע" של ה"חבורה" לתל-אביב, כדלקמן; "איה היא נערה כבת שמונה-עשרה, שאני אוהבת. לין ויסמין הן דודניות שלה ומבוגרות ממנה בשנה או שנתיים. שלושתן גרות בכפר אחד בארץ יהודה".
"...תראי", אמרתי לה, "לאיסטנבול לא אוכל לקחת אותך, אבל לתל אביב אני יכולה! ...זאת אומרת שכולכן תיסעו באופן לא חוקי, אמרתי לה. זאת אומרת שאני הולכת להבריח אתכן... אז עכשיו התגלגלו הדברים ככה. קבענו לנו מועד ונדברנו שהן יתלבשו בלבוש מערבי מודרני, כמו שקוראים לזה, ואף אחת לא תהיה בכיסוי ראש... כשחזרתי הביתה בדקתי את המפה ושיחזרתי בראשי את התנאים במחסומים שאני מכירה בארץ יהודה: במחסום תרקומיה כבר עצרו אותי פעם אחת עם נערה ואמה שניסיתי להסיע לבדיקה שנקבעה לנערה בבית חולים בישראל... טוב אז אם ככה בואו נעשה חזרה קצרה: אם עוצרים אותנו במחסום ושואלים אותנו : מה נשמע מה קורה? מה העניינים? אתן אומרות: הכל בסדר. אולי אפילו כדאי להגניב צירה קטן: ה_כל ב_סי_דר". "הנסיעה עד "מעבר בית"ר עברה עלינו כמעט בדממה. כשהתקרבנו למחסום, לשלט האדום למגדל המתכת, לפסי ההרעדה, לבטונדות, לביתן החיילים, הרגשתי שרגלי רועדות ולא בגלל הפסים. נשמתי עמוק, האטתי אבל לא עצרתי, הורדתי את שמשת החלון, הנעתי את כף ידי במחווה סחבקית לחייל, והוא בתנועה אדישה סימן לי להמשיך."עברנו!"...".
המרמן מונה בכתבה את תחנות הביקור שלהן: קפה "בר-בהר" בבר-גיורא, הקמפוס של אוניברסיטת תל אביב, מוזיאון ארץ ישראל, דיזנגוף סנטר, קניון במרכז תל אביב, שכונת נוה צדק, מרכז סוזן דלל, יפו-שוק הפשפשים וחוף "בננה ביץ'".
המרמן מספרת כי במהלך ביקורן בשוק הפשפשים ביפו עצר אותן לבדיקה שוטר סמוי, וכחלק מניסיונותיהן להתחמק ממנו, המרמן אמרה לו כי: "הן ממזרח ירושלים ותושבות ישראל".
בפורום המשפטי קובעים כי "במעשיה אלה, עברה המרמן על החוק והפרה באופן בוטה את האיסור הקבוע בסעיף 12א לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 כדלהלן; "12א. (א) מי שהעמיד, בתמורה או שלא בתמורה, מקום לינה לרשותו של תושב זר שנכנס לישראל שלא כדין או שיושב בה שלא כדין, או סייע, בתמורה או שלא בתמורה, לתושב זר כאמור להשיג מקום לינה, דינו, על אף האמור בכל חיקוק - מאסר שנתיים או קנס. (ג) (1) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, דינו מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977".