לפני כחצי שנה דיווחנו כאן על בקשה שהעבירה הרשות הפלשתינית לקבלת אישור ישראלי לבניית פרויקט תיירותי לחופי ים המלח, פרויקט שלשמו תצטרך ישראל לוותר על ריבונותה השיפוטית באזור זה. לפי שעה עדיין לא ידועה תגובה רשמית של ממשלת ישראל לבקשה, אולם מסתבר שיש מי שמקדם את הרעיון – מרכז פרס לשלום.
על פי דיווח ב'כלכליסט' קבוצת חוקרים מטעם מרכז פרס לשלום, אוניברסיטה צרפתית ומרכז מחקר פלשתיני הציגה בכנס שהתקיים לאחרונה בירושלים את יתרונותיה של בקעת הירדן עבור הכלכלה הפלשתינית.
החוקרים רואים בבקעה מקום ראוי ומתאים להקמת ערים פלשתיניות חדשות, מיזמי תיירות, תעשייה וחקלאות פלשתיניים ועוד. הם אף הציעו למקם את הערים בשיפולי ההרים היורדים אל הבקעה בכדי לאפשר את הקמת מיזמי החקלאות שלהם בשטח המישורי של בקעת הירדן.
הם גם מציינים בסקירה שהציגו בכנס את היות הבקעה כוללת מספר מצומצם של התנחלויות, כהגדרתם (למרות שחקלאי הבקעה נאבקים עד חורמה במיתוגם כמתנחלים), ומספר מצומצם של מתיישבים, כ-7500 בלבד.
יצוין כי דני רובינשטיין, המדווח על מסקנות המחקר שהוצג, פתח אותו בניסוח האופטימי "אפשר להתמלא תחושה של אושר והנאה למקרא הפרק על בקעת הירדן בדו"ח של קבוצת הכלכלנים הישראלית־פלסטינית". הוא אף מכנה את המיזם כולו כ"חלום הבקעה". ספק גדול אם מדובר בחלום אופטימי כל כך גם עבור מתיישבי הבקעה או בלא יותר מחלום בלהות.
נשוב ונזכיר את עיקרי הבקשה הפלשתינית שנמסרה כאמור לפני כחצי שנה לממשלת ישראל. הנהגת הרש"פ (זו שמחרימה ומשמידה תוצרת ישראל, כזכור...) ביקשה ממשלת ישראל לקבל סמכות שיפוט על קרקע בבקעת הירדן בה יבוצע פרויקט נדל"ן שעלותו נאמדת בכשני מיליארד ומאה מיליון דולר. כך על פי נתונים שיוחסו לראש קרן ההשקעות הפלשתינית.
התכנית המדוברת צפויה לכלול השקעה של 1.4 מיליארד דולר במיזם נופש תיירותי על חוף ים המלח והשקעות נוספות בגובה של 700 מיליון דולר להקמת עיר פלשתינית חדשה ליד יריחו.
על פי הדיווחים מדובר בשטח שיוקם ברובו על שטח המצוי כעת בשליטה ישראלית מלאה. על פי ההערכות כשישים אחוזים מהשטח נשלטים על ידי ישראל ועל כן כוללת הבקשה מישראל סמכות שיפוטית על השטח.
עוד נזכיר כי כבר לפני כחצי שנה הטילו ברשות הפלשתינית ספק לגבי הסיכויים לקבלת הסכמה ישראלית לבקשה לנוכח המתיחות בין הצדדים, אך כעת מסתבר שיש את מרכז פרס לשלום שיקדם את המיזם, בינתיים כמחקר וכעוד כנס כלכלי, אבל כזכור, גם הסכם אוסלו החל בימי עיון ודיון תיאורטי.
על פי דיווח ב'כלכליסט' קבוצת חוקרים מטעם מרכז פרס לשלום, אוניברסיטה צרפתית ומרכז מחקר פלשתיני הציגה בכנס שהתקיים לאחרונה בירושלים את יתרונותיה של בקעת הירדן עבור הכלכלה הפלשתינית.
החוקרים רואים בבקעה מקום ראוי ומתאים להקמת ערים פלשתיניות חדשות, מיזמי תיירות, תעשייה וחקלאות פלשתיניים ועוד. הם אף הציעו למקם את הערים בשיפולי ההרים היורדים אל הבקעה בכדי לאפשר את הקמת מיזמי החקלאות שלהם בשטח המישורי של בקעת הירדן.
הם גם מציינים בסקירה שהציגו בכנס את היות הבקעה כוללת מספר מצומצם של התנחלויות, כהגדרתם (למרות שחקלאי הבקעה נאבקים עד חורמה במיתוגם כמתנחלים), ומספר מצומצם של מתיישבים, כ-7500 בלבד.
יצוין כי דני רובינשטיין, המדווח על מסקנות המחקר שהוצג, פתח אותו בניסוח האופטימי "אפשר להתמלא תחושה של אושר והנאה למקרא הפרק על בקעת הירדן בדו"ח של קבוצת הכלכלנים הישראלית־פלסטינית". הוא אף מכנה את המיזם כולו כ"חלום הבקעה". ספק גדול אם מדובר בחלום אופטימי כל כך גם עבור מתיישבי הבקעה או בלא יותר מחלום בלהות.
נשוב ונזכיר את עיקרי הבקשה הפלשתינית שנמסרה כאמור לפני כחצי שנה לממשלת ישראל. הנהגת הרש"פ (זו שמחרימה ומשמידה תוצרת ישראל, כזכור...) ביקשה ממשלת ישראל לקבל סמכות שיפוט על קרקע בבקעת הירדן בה יבוצע פרויקט נדל"ן שעלותו נאמדת בכשני מיליארד ומאה מיליון דולר. כך על פי נתונים שיוחסו לראש קרן ההשקעות הפלשתינית.
התכנית המדוברת צפויה לכלול השקעה של 1.4 מיליארד דולר במיזם נופש תיירותי על חוף ים המלח והשקעות נוספות בגובה של 700 מיליון דולר להקמת עיר פלשתינית חדשה ליד יריחו.
על פי הדיווחים מדובר בשטח שיוקם ברובו על שטח המצוי כעת בשליטה ישראלית מלאה. על פי ההערכות כשישים אחוזים מהשטח נשלטים על ידי ישראל ועל כן כוללת הבקשה מישראל סמכות שיפוטית על השטח.
עוד נזכיר כי כבר לפני כחצי שנה הטילו ברשות הפלשתינית ספק לגבי הסיכויים לקבלת הסכמה ישראלית לבקשה לנוכח המתיחות בין הצדדים, אך כעת מסתבר שיש את מרכז פרס לשלום שיקדם את המיזם, בינתיים כמחקר וכעוד כנס כלכלי, אבל כזכור, גם הסכם אוסלו החל בימי עיון ודיון תיאורטי.