על-פי ההצעה, נערות המעוניינות בקבלת פטור משירות בצה"ל מטעמי הכרה דתית, תידרשנה להצהיר כי למדו במוסד חינוכי-דתי ולהציג אישור רשמי ממוסד זה.
כזכור, הצעת החוק "משתמטות בשם הדת", שיזמו ח"כ ישראל חסון (קדימה) ח"כ משה מוץ מטלון (ישראל ביתנו) וח"כ מירי רגב (ליכוד), עלתה בעבר בוועדת השרים לחקיקה. ההצעה לא זכתה לתמיכת השרים החרדיים בממשלה בטענה כי היא מהווה פגיעה בסטאטוס קוו ואף עוררה ויכוח סוער בתוך הקואליציה, ויכוח שבסופו נכפתה עמדתם של החרדים על שאר חברי הממשלה. גם הניסיונות להגיע לפשרה בין יוזמי ההצעה לבין השרים החרדיים בנוגע לנוסח הצעת החוק לא צלחו.
למרות זאת, יוזמי ההצעה העלו אותה להצבעה שמית במליאת הכנסת, אך בשל משמעת קואליונית היא נדחתה גם אז. באותו דיון, הצהירו נציגי הקואליציה כי בכוונת משרד הביטחון לגבש הצעת חוק ממשלתית בנושא, ואולם טרם נעשה דבר.
כיום, על-פי החוק הקיים, נדרשות המעוניינות בקבלת פטור משירות חובה בצה"ל מטעמי הכרה דתית להגיש רק תצהיר בפני שופט או דיין בבית דין רבני, לפיו טעמים שבהכרה דתית מונעים אותן מלשרת בשירות בטחון, הן שומרות על כשרות בבית ומחוצה לו והן אינן נוסעת בשבת. לאחר מסירת תצהיר זה, הן פטורות משירות ביטחון.
ראש אכ"א, האלוף אבי זמיר, התבטא בנושא בריאיון שהופיע בסוף השבוע ב"ידיעות אחרונות". לדבריו "לא אביע דעה בסוגייה של האם בת דתיה יכולה לשרת בצבא, למרות שאני יודע לתת גם לדתיות את התנאים לשרת בצבא, ויש לנו לא מעט בנות דתיות. מה שמפריע לי הוא שבנות שאינן דתיות עושות שימוש ציני בחוק. ב-1996/7 עמדנו על כ-20% 'מצהירות'. היום זה קפץ ל-36%. לדעתי, יש היום 3,000-4,000 מתחזות. כבר עכשיו 45% מהבנות לא מתגייסות לצבא, והגיע הזמן לשנות את הקריטריונים. אפילו אצל הבנים יש סף ל'תורתו אמונתו': צריך להביא אישור על לימודים בישיבה או 4-5 יחידות תלמוד בתיכון. אצל הבנות אין כלום. פעם לחש לי ח"כ חרדי באוזן: 'אתה לא מבין למה אנחנו מתכוונים. אנחנו מתנגדים לכך שבנות ישראל ישרתו בכלל בצבא'. לדעתי, החברה הישראלית לא יכולה להשלים עם זה. ואגב, גם אם אני מצליח לגלות בת ששיקרה, אני לא יכול לעשות לה כלום".