מהו פשע?. דיכטר
מהו פשע?. דיכטרפלאש 90

הועדה לזכויות הילד ביקרה היום בעיר לוד, שם נחשפה למציאות חיים קשה ולפשיעה גואה המטילה אימה על כלל התושבים. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם חבר הוועדה, חבר הכנסת אבי דיכטר, מי שכיהן בעבר כשר לביטחון פנים המסכם את הביקור ומתייחס גם לעתירות הבינלאומיות שמונעות ממנו לנסוע בחופשיות ברחבי העולם. בנוסף התייחס דיכטר, בעברו ראש השב"כ, לדברים שיוחסו לשני ראשי שב"כ אחרים בנוגע למרגלית הר שפי.

באשר לביקור בלוד אומר דיכטר כי הוועדה נחשפה ללא מעט נתונים מדאיגים ומטרידים. "היה מעניין לשמוע את זווית הילדים בתיכון ובחטיבת הביניים מכלי ראשון. הכי מדאיג בעיני היה לשמוע שבניגוד לכל מקום אחר שבו כאשר מדברים על אלימות מדובר בגניבת סלולארי, ונדליזם ואלימות מילולית הרי שבלוד הילדים מדברים על רצח! איך יתכן שילדים מדברים על המדרגה הגבוהה ביותר?".

לטעמו של דיכטר בידי ממשלת ישראל די אמצעים כדי להפוך את התמונה על פיה בעיר לוד, והכול תלוי בהגדרת ההחלטה. "אם המשימה היא להפוך את לוד לעיר רגילה יש את כל היכולות", אמר והזכיר את החלטתו של ראש הממשלה בעבר אריאל שרון להעניק ללוד עדיפות ואת ההחלטה שעברה תחת הנהגתו כשר לביטחון פנים לכלול את לוד באופן חריג בפרויקט עיר ללא אלימות, למרות מספר פרמטרים שחסרו לה לשם כך.

מוסיף דיכטר ומספר על נתון מטריד נוסף ולפיו בעוד בלוד יש 17,000 ילדים עד גיל 18 הרי ש-6,000 מהם מוגדרים כילדים בסיכון. "אין עוד עיר שאלו הפרופורציות שלה. זה מחייב את הירתמותן של כל הרשויות".

אז מה צריך לעשות? התשובה כצפוי מורכבת. "אין מתג שמרימים אותו והוא ישנה את כל המצב. יש הרבה מתגים שצריך לעבוד עליהם במקביל", אומר דיכטר ומזכיר את הפער בין מספר הילדים הערבים בלוד שעוסקים באלימות לילדים היהודים, פער המלמד על בעיה מגזרית ברורה שגם היא מטרידה מאוד. בהקשר זה הוא מספר על ילדות ערביות שסיפרו לחברי הועדה על חשש להסתובב בחוצות העיר אחר רדת החמה מחשש שיבולע להן בשל מה שמוגדר פגיעה בכבוד המשפחה. "זה מחייב את ראשי המגזר הערבי לפעול בכל המשאבים. זה לא רק עניין של תקציב. זה עניין של תרבות".

כאמור, דיכטר התייחס בדבריו גם לתקרית בה נמנעה ממנו נסיעה לכנס במדריד מחשש שייאלץ לעמוד למשפט על מה שמוגדר שם כפשעי מלחמה בשל מעורבותו בפעילות למען ביטחון ישראל במהלך שירותו הצבאי ובמהלך שירותו כבכיר שב"כ וכשר. "זו זכות גדולה לתרום לביטחון ישראל, בוודאי כראש שב"כ בתקופה קשה של אינתיפאדה. זהו בסיס התפיסה שלי", פותח דיכטר את דברי התייחסותו לסוגיה.

"אני מצר על שמדינות מתקדמות כמו אנגליה לא שינו את החוק ומאפשרות תביעה של כל זב חוטם נגד אנשים שתרמו לביטחון ישראל", אומר דיכטר המציין כי במקרה ספרד החוק אכן שונה אך טרם אושר על ידי הערכאה המשפטית העליונה, ובשל כך קיבל את ההמלצה לוותר על הנסיעה לעת עתה.

לטעמו של דיכטר משרדי המשפטים והחוץ הישראליים פועלים כיאות בפרשה זו והבעיה האמיתית גלומה בהתנהלותן של המדינות הזרות, שם גלגלי החקיקה מתקדמים לאט. "באתי בדברים עם טוני בלייר ועם מיגל מורטינוס, אבל לצערי ההחלטות הללו צריכות להתקבל שם ושם זה בעצלתיים".

דיכטר מוסיף ומציין כי באופן אישי אינו יכול להרשות לעצמו להסתכן בהעמדה למשפט מתוקף מעמדו כמייצג את מדינת ישראל, כשר לשעבר וכראש שב"כ לשעבר ועל כן כאשר מדובר בנסיעה שאינה כה חשובה ניתן לוותר עליה.

סוגיה נוספת לה התייחס דיכטר ביומן ערוץ 7 היא דבריהם של שני ראשי השב"כ האחרים, גילון ואיילון, ולפיהם מרגלית הר שפי לא ידעה על כוונתו של יגאל עמיר לרצוח את ראש הממשלה רבין. "קראתי את מה שאמרו וגם את מה שהסתייגו", אומר דיכטר המציין כי עמי איילון מצא לנכון מאוחר יותר לומר דברים בנוסח שונה לאלה שפורסמו, ובהם הוא אינו פוטר את הר שפי מאחריות.

ובסיכום פרשה זו אומר דיכטר כי יש לזכור ש"המבחן הקובע הוא לא ספר הזיכרונות שנכתב, אלא פסיקת בית המשפט".