בימים אלו נסגרת ההרשמה במשרד החינוך להמלצות הציבור למי להעניק השנה את פרס ישראל אך הבחירה כבר תתבצע לפי נהלים חדשים.
בוועדה לביקורת המדינה חשף שר החינוך גדעון סער את הנהלים החדשים לקבלת הפרס, לבחירת וועדות-השופטים, לתחומים בהם ייבחרו ועוד. את השינוים המליצה וועדה-מייעצת במשרד החינוך והשר סער הודיע כי הוא עומד לאמץ אותם. הקמת הוועדה באה בעקבות דו"ח של מבקר המדינה על הנהלים שהתקיימו עד היום.
בצד החגיגיות, היוקרה, וההוקרה הממלכתית של הפרס, גילה מבקר המדינה התנהלות לא-תקינה, כמו ניגודי אינטרסים, תקנון לא-מעודכן, העסקת יועצים בניגוד לחוק, יועצים שממליצים על מקומות העבודה שלהם כמועמדים לקבל פרס, ועוד.
מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס אף דרש כי ינוהל רישום מובנה ומוסדר – אם-כי חשאי וסודי – שיתעד את תהליך בחירת וועדות-השופטים ואת החלטותיהם. תיעוד זה נדרש לצורך בחינה בבג"ץ אם יידרש לכך או לבדיקת המבקר.
כאמור, בישיבה היום של הוועדה לביקורת המדינה חשף שר החינוך כי מעתה יקבלו את הפרס רק אישים ולא עמותות או ארגונים. ,יכול להיות שמישהו מקבל את הפרס כי הוא התנדב כל-ימיו בעמותה מסויימת, אך הוא ולא הארגון יקבלו את הפרס", הדגיש השר סער.
שר החינוך ציין כי בין המלצות הוועדה החדשות הוצע גם לצמצם את הזוכים לעשרה בלבד מדי שנה, וכן לאחד בין כמה תחומי-מקצוע ומחקר. הוא הדגיש כי ההחלטה על איחוד תחומים עדיין בבדיקה במשרדו. סער הוסיף כי מעתה יהיו שני זוכים בלבד לשנה על מפעל חיים, בעוד שבשנה שעברה קיבלו ארבע זוכים. כמו-כן מעתה הוועדה תכריע מי יקבל את הפרס ולא תמליץ על מספר-מועמדים כמו היום, ומועמד לא יוכל להציע את עצמו.
לגבי טענת מבקר המדינה כי בפרס לא היה יצוג מתאים לאוכלוסיה, וכך קיבלו אותו עד היום רק 15% נשים ומתוך למעלה מ 600 רק חמישה היו לא יהודים, ציין שר החינוך כי מטרת הפרס היא ביטוי למצוינות – ולא לייצוגיות. "פרס ישראל הוא לא פרלמנט", הדגיש סער.
בעניין זה תקפו אותו חברי הכנסת ראלב מ'גאדלה (העבודה) ומרינה סולדקין (קדימה). ח"כ מג'אדלה טען כי הענקת הפרס היא גם מסר של שיתוף ואינטגרציה. "לא יתכן שאחוז כל כך מביש של לא-יהודים קיבלו עד היום את הפרס. זוהי תעודת עניות למדינה ולוועדות השופטים". ח"כ סולודקין לעומתו דיברה על האחוז הנמוך של הנשים כלות הפרס: "חברה שבה רק 15% נשים זוכות בפרס היא איננה חברה הומניסטית", טענה. יו"ר הוועדה ח"כ יואל חסון (קדימה) קרא מצידו לסער לשקול יצוגיות בוועדות השופטים.
שר החינוך יצא בחריפות נגד תביעת המבקר, לערוך פרוטוקולים של דיוני הוועדות: "חובה עלינו לשמור על חשאיות הדיונים, שכן חברי הוועדות לא יוכלו להתבטא בחופשיות בנושא, וגם ההענות הקיימת היום להשתתף בוועדות לא תישמר. ממילא כל ההנמקות לבחירת פלוני מתפרסמות, ולא צריך לפרסם מי לא נבחר – ולמה", ציין סער.
יובל חיו, המשנה למנכ"ל משרד המבקר הדגיש כי "חובה להכניס תיעוד לכל ההליכים, משלב בחירת השופטים, קביעת הוועדות ועד בחירת המועמדים". לדבריו הצטרף היו"ר יואל חסון שהעיר כי אפילו בוועדה לאנרגיה אטומית נרשמים פרוטוקולים, אך הם נשמרים בחשאיות... עו"ד הילה כהן, מהפורום המשפטי למען ארץ ישראל ציינה כי ניהול פרוטוקולים הוא חובה שיפוטית, והמינעות מכך מעלה חשד וחשש מדוע אין מעוניינים לתעד.
דוד פלבר, הממונה על פרס ישראל במשרד החינוך השיב כי מינוי השופטים מתבצע ע"י התייעצות עם בכירי האקדמיה באותו התחום. התהליך מתחיל עם חתן הפרס בעבר, כי הוא כבר לא מועמד בעצמו ואיננו נגוע. הוועדות מורכבות ממוסדות שונים כדי לגוון ולאזן וציין כי הצטיינות היא איננה דבר הנמדד בקריטריונים. לח"כ מג'אדלה הוא השיב בשנה האחרונה לא היה אף מועמד בכימיה מהמגזר הערבי, ואם לא יוגשו מועמדים – אי אפשר יהיה לדון בהם. לעניין מיעוט הנשים-הזוכות, סיפר פלבר כי היו ועדות-שופטים שבהם היה רוב נשי, אליהן הוגשו מועמדים נשים וגברים, ובכ"ז נבחר גבר. לדברי פלבר כל וועדת-שופטים צריכה להסכים על חתן פה אחד.
ח"כ אורי אורבך (הבית היהודי) קרא לחשיבה-מחודשת על מהות הפרס, וציין כי יש להרחיב את הענקתו גם על תחומים לא-אקדמים כמו התיישבות, חקלאות, קליטת עליה, תרומה למגזר מסויים וכד'.