מזה שנות דור ויותר, קיים ויכוח בקרב הציבור הישראלי, בפוליטיקה, באקדמיה ובאמצעי המדיה השונים על תפקודה והתנהלותה של התקשורת. הויכוח נסב סביב האובייקטיביות והאיזון של התקשורת. הביטויים בהם משתמשים הצדדים מוכרים היטב "תקשורת מגויסת", "תקשורת שמאלנית" ו"תקשורת עוינת".



קיימת תחושה עמוקה בציבור, כי התקשורת הינה "מאפיה שמאלנית", אידיאולוגית ופוליטית, וכי התקשורת נוטה לטובת השמאל. לעומת זאת, מרבית חוקרי התקשורת באקדמיה טוענים במחקריהם כי התקשורת הינה הוגנת ומאוזנת. לרוב, מחקרים אלו מתבססים על פרשנויות, ופחות על עובדות אמפיריות שאינן ניתנות לערעור עובדתי.



"תקשורת ותהליך אוסלו" הינו תמצית של עבודת הדוקטורט של ד"ר אבי גור, שנכתבה כפועל יוצא של הצורך, או הדחף, שנולד מהתנהלות התקשורת בישראל לאורך תקופת "תהליך אוסלו". במחקרו, ד"ר אבי גור, בחן את התנהלות התקשורת הישראלית לאורך 10 שנים מתחילת אוסלו עד 2004, את המערכות המובילות בתקשורת (שני יומונים, שני ערוצי טלוויזיה ושני ערוצי רדיו) תחת "זכוכית המגדלת". תוצאות מחקרו גילו באופן חד משמעי כי אכן המחקר גילה הטיה אידיאולוגית פוליטית משמעותית בכל ערוצי השידור והעיתונות הכתובה לטובת המחנה שתמך בתהליך אוסלו.



ד"ר אבי גור, בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית ותואר שני במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים מאוניברסיטת ת"א, בעל תואר שני במינהל עסקים ולוגיסטיקה מהטכניון של מדינת פלורידה בארה"ב, ותואר ד"ר במדעי המדינה ותקשורת מאוניברסיטת בר- אילן.