יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת זאב אלקין, תוקף ביומן ערוץ 7 את כוונתם של חברי הכנסת כבל וחסון לקדם הצעת חוק לקיצור תקופת הצינון של קצינים בדרכם לזירה הפוליטית, מהלך שעל פניו נראה ככזה שנועד לסלול את דרכו של הרמטכ"ל, רב אלוף אשכנזי, לכסא יו"ר מפלגת העבודה.
חבר הכנסת אלקין מביע התנגדות עקרונית למהלך חקיקתי כלשהו התפור למידותיו של אדם פרטי. לטעמו מהלך שכזה אינו נכון ומעלה לא מעט תמיהות. "אני מבין את צערה של מפלגת העבודה. מפלגה עם היסטוריה שמחפשת מנהיג", הוא אומר "אבל זו לא סיבה שמדינה שלמה תשתגע ותשנה את החוקים".
באשר לאורך תקופת הצינון סבור אלקין כי התקופה הנוכחית נכונה וראויה. לדבריו די במבט לעבר המהומה כיום בזירה הפוליטית סביב האפשרות שאשכנזי ינהיג את מפלגת העבודה כדי להרהר עד כמה יכולה הייתה להיות גדולה המהומה אם תקופת הצינון הייתה קצרה יותר. בין השאר מזכיר אלקין בדבריו את תקופות ההמתנה שעברו על בכירי צבא אחרים כדוגמת השר יעלון כעדות לכך שהדברים אפשריים ונכונים הרבה יותר. לטעמו פגיעה בתקופה זו אינה אלא פגיעה "בראש ובראשונה בתדמיתו של הצבא".
בנוסף סבור אלקין שתיוגו של רמטכ"ל מכהן כנושא דעות הקרובות למפלגת העבודה, גם בכך יש מהלך חמור של פוליטיזציה חמורה של צה"ל.
בדבריו הוא גם מזכיר את קציני העבר שקיימו מגעים מול מפלגות הסותרות זו את זו במצען, כאשר מה שהניע אותם היה אך ורק איזוהי המפלגה שבה קיימת פונקציה ביטחונית פנויה. לטעמו מהלכים שכאלה מלמדים לא מעט על אישיותם של אותם קצינים.
ובהתייחס להתנהלותה הקואליציונית של מפלגת העבודה אומר חבר הכנסת אלקין כי כיום אמנם אין חשש לפילוג שכן כדי לפלג את המפלגה דרושה אחדות מסוימת בין חלק מהח"כים, ולא זה המצב ב'עבודה. "הם נראים כמו 13 אנשים שכל אחד חי לעצמו, כל אחד עושה דין לעצמו", אך עם זאת באשר להתמודדותו כיו"ר קואליציה עם המציאות הזו הוא אומר: "מבחינה קואליציונית זה לא טוב. חברי הכנסת של העבודה חיים לעצמם ללא מחויבות ואפילו שרים וסגני שרים רואים את עצמם חופשיים".
האם אין בכך עדות לטעות שנעשתה עוד במהלך המגעים הקואליציוניים עם 'העבודה' שקיבלה לא פחות מחמישה שרים תמורת בליל הדעות וחוסר האחדות הזו? אלקין סבור שלא הייתה דרך אחרת אלא להיעתר לדרישות ברק ואנשיו שכן אם לא היו עושים זאת היו נאלצים ללכת לנשיא ולהחזיר לו את המנדט או לחבור ל'קדימה' ולבני, ו"היה צורך בשינוי כיוון".
לשאלה אם לא נכון היה להכניס את 'האיחוד הלאומי' לממשלה ולא להזדקק ל'עבודה', אומר אלקין כי אופציה שכזו לא באה אז בחשבון בשל ההתעקשות על תיק השיכון מצידה של המפלגה, בה בשעה שתיק זה הובטח כבר לש"ס. זאת במקביל לאיום של יהדות התורה לפרוש מהקואליציה אם יקודם נושא הגיור האזרחי. מאוחר יותר, הוא מזכיר, הטילה 'העבודה' וטו נגד כניסת האיחוד לממשלה.
לעומת אותם ימים סבור אלקין כי כיום הדרך סלולה יותר לכניסתה של 'האיחוד הלאומי' לממשלה. זאת כאזר יהדות התורה אינה מאיימת עוד בפרישה לאחר שהבינה שחוק הגיור יקודם גם אם היא לא תהיה בממשלה, ומנגד כאשר 'האיחוד הלאומי' יודעת שלא תוכל לדרוש את תיק השיכון.
לדבריו הוא עצמו רואה ב'איחוד הלאומי' שותפת דרך פרלמנטארית אידיאולוגית כפי שניתן לראות מפעילותו עם חברי המפלגה בשדולות השונות. "זו הייתה תאונה היסטורית שהם לא בממשלה, תאונה שלה אחראים שני הצדדים".
כעת, סבור אלקין, ניתן לקדם שיתוף פעולה שיאפשר כניסה של 'האיחוד' לממשלה מבלי לחשוש ממפלגת העבודה שכאמור גם כך אינה מתנהגת כחברת קואליציה אחראית. "יתכן שהשותפות הפרלמנטארית הזו תבוא לידי ביטוי גם במגרש הפוליטי. זה נכון מבחינת מדינת ישראל שהאיחוד הלאומי יהיו שותפים לקואליציה, ונכון לא להיכנע לתכתיבי מפלגת העבודה".