42,466 ישראלים-יורדים חזרו לארץ בשש השנים האחרונות, כך מגלה מסמך של מרכז המחקר והמידע בכנסת, שחקר את פעולות הממשלה להחזרת ישראלים לארץ, ונחשף היום (רביעי) בישיבת ועדת העליה והקליטה. בשנים האחרונות חלה עליה קבועה במספר התושבים-החוזרים, מ- 4,376 חוזרים בשנת 2004, הרי שבשנת 2009 שבו לארץ 11,136 ישראלים שהתגוררו בחו"ל. ואולם, מול היעד הממשלתי להגיע מדי-שנה ל 15,000 איש, נראה שהשנה, בה הגיעו רק קרוב ל 7,000 - היעד עדיין רחוק.
שמונה חודשים אחרי שהממשלה החליטה על "התוכנית הלאומית להשבת מוחות", אשר נועדה לעודד אקדמאים יורדים לשוב לארץ, ותוקצבה ב 1.3 מיליארד ₪, הוצגו בוועדה נתוני התוכנית וכיצד נערכים להגשמתה באוניברסיטאות, במכללות, במרכזי המחקר ובתעשיה. הדיון בוועדה היה הראשון של היו"ר החדש, ח"כ דני דנון (הליכוד), שהצהיר עם כניסתו לתפקידו כי הקשר של מדינת ישראל עם יהדות התפוצות והקהילות הישראליות חיוניים לשני הצדדים.
עוד עולה ממסמך מרכז המידע והמחקר כי כ-60% מהתושבים החוזרים הם בני 18-50; שיעור התעסוקה בפועל של התושבים החוזרים הוא גבוה ועומד כ-71%, ואילו שיעור התעסוקה בקרב התושבים החוזרים הצעירים (גילאי 20-34) גבוה עוד יותר והוא כ-77%. ממוצע ההכנסה החודשית של תושב חוזר גבוה בכ-30% ממוצע ההכנסה הישראלי; משק בית של תושב חוזר מחזיר את עלות ההשקעה בו באמצעות מיסוי, לאחר שנה וחצי בממוצע, ולתושבים החוזרים נתוני השכלה גבוהים מאלו של הישראלים ועולים על הממוצע בישראל. ח"כ דנון הדגיש כי צריך לחשוב לטווח-ארוך על הסטודנטים הנמצאים כיום בארץ בלימודים איך לאפשר להם להמשיך במחקר ובתעסוקה, כדי שלא נצטרך להשקיע הרבה יותר בלהשיב אותם לארץ אחרי שיעזבו.
שרת הקליטה, סופה לנדבר, גילתה כי ישנם 20 אלף ישראלים שמעוניים לחזור לארץ, ונמצאים בקשר עם משרד הקליטה. לדבריה, צריך לתת יחס אנושי ומכבד לחוזרים מחו"ל, ותושב-חוזר מושווה לעולה בהטבות, פטור מתשלומים ממכס, החזר ביטוח בריאות ועוד. נפתחו 14 בתים ישראליים בחו"ל כדי לשמש מרכז מידע לתושבים חוזרים. מנכ"ל משרדה הציג את המוקד הטלפוני המיועד לתושבים-חוזרים והפועל 24 שעות בעברית, אנגלית, צרפתית, ספרדית ורוסית. מנתוני משרדו עולה כי רוב החוזרים מעדיפים להתגורר בערים הגדולות ורק מיעוטם בפריפריה. לדבריו, המדינה השקיעה בעבר כ- 80 מיליון ש"ח בשנה בתושב-חוזר ואילו רווחי המדינה מחזרתם ומהעסקים שפתחו ופיתחו החוזרים בארץ - כשני מילארד ₪.
ניקולא שוהם, מנכ"ל ארגון המנהיגות הישראלית בלוס אנג'לס, הדגיש כי צריך לחזק את הקשר גם עם ישראלים שמחליטים לא לחזור לארץ. לדבריו, רוב הישראלים בחו"ל אינם מחוברים לתקשורת הישראלית והדור השני והשלישי של היורדים – כבר מתרחקים מהזהות הישראלית והיהודית. שוהם הציג את פעילות ארגונו, המקדמת קרן של אנשי עסקים ישראלים בלוס אנג'לס והסביבה שמעודדת ארגונים, קהילות ויוזמות לזהות יהודית וישראלית, בין היתר פעילות בני נוער בקיץ בארץ, ועידוד שירות בצה"ל במסגרת גרעין "צבר".
מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, משה ויגדו,ר הדגיש כי בעשור האחרון גדלה בריחת המוחות מישראל. הוא הציג את הקמתם של חמישה "מרכזי מצויינות" שמטרתם למשוך חזרה לארץ מדענים-יורדים. מרכזים אלו מציעים לחוקר מינוי אקדמי במוסד ישראלי להשכלה גבוהה, מענק מחקר של 400 אלף ₪ לשנה למשך חמש שנים ומענק של מיליון וחצי ₪ לציוד מחקרי-אישי. ארבעת המרכזים שכבר הוקמו עוסקים במדעי המחשב, בבסיס המולוקולארי של מחלות, במחקר מתקדם של תהליכים קוגנטיביים ובמקורות אנרגיה חלופיים. "אמנם איננו יכולים להתחרות עם המשכורות מעבר לים, אך אנחנו יוצרים סביבת עבודה ומחקר תומכת, מעודדת ואינטלקטואלית", הבטיח ויגדור.
עו"ד עמירם גיל מההסתדרות הרפואית, קבע כי יש לעודד חזרתם לארץ של רופאים קלאסיים ולא רק כאלו העוסקים במחקר רפואי. לדבריו המחסור ההולך וגובר ברופאים מעמיד בסכנה את הרפואה בארץ, וע"פ נתוני משרד הבריאות בישראל חסרים כל העת עוד ועוד רופאים. מהנתונים עולה כי החל משנת 1995 מסתמנת מגמה קבועה ועקבית של ירידה במספר הרופאים מתחת לגיל 44 במערכת הבריאות, בקצב של 200 בכל שנה. בעוד שבמדינות הוותיקות באיחוד האירופי מצטרפים כל שנה 9 רופאים חדשים לכל 100,000 איש, הרי שבישראל מצטרפים מדי שנה רק 4 רופאים לכל 100,000 איש.. גם הביקוש ללימודי רפואה נמצא בירידה בהשוואה לביקוש ללימודי מקצועות אחרים. רופאים רבים עוזבים לרפואה פרטית או למחקר, ובמיוחד הנתון מחריף בתחומי ההרדמה והכירורגיה הכללית, ומתעצם המחסור ברופאים בפריפריה.