היום מכונות דמויות אדם רוכשות גם מיומנות אנושית חדשה – הן הופכות לשחקנים, נעות על במת התיאטרון ומצטטות שורות מתוך תסריט. בתיאטרון האוניברסיטאי באוסקה(יפן) הוצגה הצגה ראשונה בה משתתפים גם אנשים וגם רובוטים.

התרחשות המחזה "אני, העובד" מתרחשת בעתיד הקרוב. כותב המחזה אוריטו היראטה הקדיש האת המחזה לבעיות יחסי גומלין בין האנשים לבין בעלי הבינה המלאכותית.

זוג צעיר רכש שני רובוטים ביתיים, אשר אחד מהם מלין על עבודה רוטינית ומשעממת ונכנס לויכוח על מהות החיים.

במחזה משתתפים רובוטים "וואקאמארו" בגובה מטר מתוצרת חברת מיצובישי היפנית, ואת תוכנות ההפעלה של הרובוטים נכתבו בידי התוכניתנים של האוניברסיטה.

אם כבר במכונות על הבמה עסקינן, אז למה לא על בימות הקירקס?

קבוצת אומנים "אמניסירקוס" (OmniCircus) בהנהגת פראנק הארבי מאחדת מוסיקאים, ציירים, שחקנים, לוליינים, פסלים ועוד יוצרים רבים וטובים העוסקים באומנות האוואנגרד. פעמיים בחודש בסאן פראנסיסקו "אומניסירקוס" מציגים מופעי אילתור בו השחקנים חוברים לרובוטים לתצוגת  ראווה לאור האורות הבוהקים, תמרות עשן ומוסיקה אלקטרונית.

האווירה בהצגה מהפנטת ומכניסה את הקהל לעולם עתידני של שיתוף האדם והמכונה. הרובוטים בהצגות אומניסירקוס רוקדים, מסובבים טבעות הולאהופ ואף נלחמים, כאשר במקום, אך מסמר הערב הוא רובוט-עגלה שסובב את הקהל ופונה

אליהם – אני בדיוק כמוכם, לא כן?