האם עיריית ירושלים מעניקה את חסותה להשתלטותם של ערבים מהכפר סילוואן, על מבנה סמוך לקברו של ר' עובדיה מברטנורא, אשר כלל איננו שייך להם?.
המדובר בחורבה המכונה "חורבת ברטנורא" ומבנה נוסף, הממוקמים שניהם בשיפולי בית העלמין העתיק בהר הזיתים סמוך לקברי ר' עובדיה מברטנורא וראשונים נוספים, אשר העירייה התירה לערבי, תושב סילוואן, לבצע בהם "חיזוק ושחזור שני מבנים קיימים".
לטענתם של פעילים ירושלמים העוסקים במעקב אחר הנעשה באיזור הר הזיתים ועיר דוד, מדובר למעשה במתן חסות להשתלטותם של הערבים על האיזור, אשר היה שייך במקורו ליהודים, ואשר מוגדר כיום במפות השונות או כשטח ציבורי פתוח (שצ"פ) או כבית עלמין.
לטענתם, העירייה נתנה את ההיתר בלא שווידאה כי מקבלו, עוקה חליל, הוא אכן בעליו הרשומים של הנכס, ובכך סייעה להשתלטותו "דה פקטו" על המקום.
בעקבות הדברים הפנינו לעיריית ירושלים את השאלות הבאות: האם נבדקה שאלת הבעלות טרם הוצאת ההיתר? האם בהוצאת ההיתר נלקחה בחשבון העובדה שמדובר בשטח שעל פי ייעודו הוא שצ"פ/בית קברות (תלוי ע"פ איזו מפה) ועל כל פנים לא שטח שבו הבניה מותרת?
מהעירייה נמסר בתגובה, כי "המבנים הקיימים במקום הוכרזו כמבנים מסוכנים על-ידי המחלקה למבנים מסוכנים בעיריית ירושלים. בשל הסכנה הקיימת הוצא היתר לחיזוק המבנים ולא היתר לבניה".