בצד ברכות על החלטה להעלות את הפלשמורה מאתיופיה מתגלעת מחלוקת על תקצוב. משרדי הרווחה, החינוך והקליטה דורשים תוספת מימון, ואילו משרד רה"מ מסרב. יו"ר הוועדה ח"כ דני דנון: יש פער בין הדרישות לביצוע לבין התקציב.
לפני כשבועיים קיבלה הממשלה החלטה להעלות את שארי עדת הפלשמורה מאתיופיה, כשמונת-אלפים במספר, והיום בדקה הוועדה לעלייה וקליטה עד כמה מוכנים בארץ לקליטה ההמונית. יו"ר הוועדה ח"כ דני דנון (הליכוד) הדגיש כי מדובר בהחלטה אמיצה וחשובה, וכי מספר העולים המתוכנן גדול יותר מאלו שהובאו במבצע משה.
במסמך שהוכן במרכז המחקר והמידע של הכנסת, ונחשף היום, טענו משרדי החינוך, השיכון, הבריאות והרווחה כי הם אינם ערוכים לטפל בעולים הרבים, וכי נדרשת להם תוספת תקציבית משמעותית. דנון הדגיש כי אכן יש פער שכזה, בין התפקידים שהמשרדים נדרשים למלא לבין המימון המוקצב להם. דנון פנה לוועדה הבינמשרדית שהוקמה לצורך העניין וביקש לבדוק את הפער.
במשרד הבריאות מעריכים כי העלות הישירה לטיפול בני הפלשמורה העתידים להגיע נאמדת בכ-13 מיליון ₪ לשנה, והיא אינה כוללת את ההשלכות של המצבים הרפואיים הנלווים לתחלואה במחלת האיידס. משרד החינוך מעריך את קליטתם ב 248 מיליון ₪, משרד הרווחה דורש כ 90 מיליון ₪ ואילו משרד השיכון דורש הגדלה משמעותית של המענקים למשכנתא לרכישת דירה עבור העולים.
מאידך, אהוד פראוור ראש אגף תכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה, טען כי כל העלויות נלקחו בחשבון בהחלטת הממשלה. "השנה עלו כ-1800 עולים מהפלשמורה, ובשנה הבאה צפויים כ 2000 עד 2400. זה לא הבדל משמעותי ולא פער גדול, ועל המשרדים לספוג את הטיפול הנוסף מתקציביהם-שלהם", ציין.
חנוך צמיר, משנה למנכ"ל משרד הקליטה הוסיף כי אמש הגיעו 35 עולים ראשונים, וישירות מנמל התעופה הם מועברים למרכזי הקליטה. שם נערכת להם התאמה והיכרות לחברה הישראלית, והם נקלטים באולפני הגיור ולימוד העברית. לדברי צמיר, שהות ממוצעת של עולה מאתיופיה במרכזי הקליטה היא בין שנה וחצי לשנתיים. הוא הדגיש כי גובה המענק לרכישת דירה עומד כיום בין 500 ל 700 אלף ₪, וכי סכום זה חייב לגדול כדי לאפשר לעולים לרכוש דירות. "אם לא יוגדלו המענקים – הרי שהעולים לא יוכלו לעזוב את מרכזי הקליטה – ולא נוכל לקבל עולים אחרים המקומם", הזהיר. לדבריו, מתוך 6500 מיטות במרכזי הקליטה, פנויות כיום רק 2500 מתוכן.
חביב קצב, סמנכ"ל דיור במשרד הקליטה סיפר כי לא ניתנות משכנתאות לישובים או שכונות בהן אחוז גבוה של עולים או שמצבה הכלכלי של הרשות המקומית קשה. הוא ציין כי מול מחירי הדירות הממריאים אין אפשרות לעולים לרכוש דירה בגובה המענק הנוכחי.
עמוס ארבל, מנהל אגף מרשם ומעמד במרשם האוכלוסין שבמשרד הפנים ציין כי מיום החלטת הממשלה אפשר יהיה להגיש בקשות לאיחוד משפחות על בסיס החלטת הממשלה, וכי עד שלשום כבר אושרו לעליה 550 איש. ארבל סיפר כי בעוד ימים אחדים יצאו לאתיופיה ארבעה עובדי המשרד לאתיופיה כדי לזרז את העלייה. אלי כהן מנהל מחלקת העלייה והקליטה בסוכנות הוסיף כי כעת נבדקות שתי האפשרויות לפעולה בגונדר. להתקבל כארגון לא-ממשלתי ברשות ממשלת אתיופיה או פעולה בחסות משרד החוץ הישראלי. כהן הדגיש כי מבין בני הפלשמורה במחנה ההמתנה בגונדר יהיו כאלו שלא יהיו זכאים לעלות, ויהיו ילדים שלא ימשיכו בבית הספר שבמקום. הוא הוסיף כי כעת גם נבדקת עם הרבנות הראשית אפשרות להתחיל לימודי היהדות כבר בגונדר. הרב הראשי ליהודי אתיופיה, הרב יוסף הדנה הדגיש כי הראשון-לציון הרב שלמה עמאר יסייע ככל הניתן לעולים, והוסיף כי המעבר ממרכזי הקליטה לדיור הקבע הוא חלל שמזמין משברים אישיים ומשפחתיים.
דפני מושיוב, מפקחת ארצית לקליטת עליה במשרד הרווחה הדגישה את המצוקה בה שרויים עולי אתיופיה וציינה כי לדוגמא 50 אחוז מיוצאי אתיופיה שבקריית-ביאליק נתונים בבעיות של אלימות במשפחה. לדבריה, תוספת התקציב למשרדה נדרש לצורך תוכניות שונות כמו מלווי משפחות, עובדים סוציאליים, תוכניות לגיל הרך לילדים בסיכון, סיוע בצרכים מיוחדים, סדנאות לניהול כלכלי, ועוד. גם מאיה שריר, מנהלת אגף קליטת תלמידים-עולים במשרד החינוך, פירטה את התוספות הנדרשות: עולי אתיופיה נקלטים בבתי-הספר הממלכתיים-דתיים. כיוון שלא בכל ישוב יש בתי"ס כאלו אנו ממנים גם הסעות והוצאות נוספות. זאת, בנוסף לעובדה שאחרי המעבר ממרכזי הקליטה לישובי הקבע יש נסיגה בלימודים".
ח"כ שלמה מולה (קדימה) הודה לראש הממשלה ולשר הפנים על ההחלטה, הוסיף כי הכנת העלייה היא המכשיר החשוב להצלחת הקליטה, אך הזהיר מניסיון משרדי הממשלה "על בסיס הצבע השונה של יוצאי אתיופיה לבקש תקציב שלא נצרך".
ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס) ביקש כי הוועדה תעקוב אחרי ביצוע העלייה, ואילו היו"ר דנון גילה כי בימים אלו נערך לבקשתו מיפוי של כל ארגוני עולי אתיופיה בארץ, כדי לבדוק כמה תקציב מקבל כל ארגון מהממשלה ומה הוא עושה עם סכום זה. זאת, כדי לאגם תקציבים וליעל ולשפר את הקליטה.