"מערכת החינוך בישראל איננה מהמשופרות. משרד החינוך הינו ענק ומורכב ממערכות מורכבות ומסורבלות. זהו משרד קשה לניהול עם בירוקרטיה אינסופית" כך אמר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), בפתח דיון על תקציב משרד החינוך ומע' ההשכלה הגבוהה.
גפני קרא לשר לפעול לקידום חוק חינוך חינם לילדים חולים ע"י זירוז התקנת תקנות מיוחדות. שר החינוך, השיב ואמר שהעיכוב בעניין מקורו במשרד הבריאות. לדבריו, החוק מיושם ע"י המשרד בעלות כוללת של 50 מיליון ₪ ל- 6 שנים.
שר החינוך, גדעון סער, הציג את עיקרי היעדים ואת הגידול הניכר בתקציב המשרד: 37.5 מיליארד ₪ ב- 2011, גידול של כ- 7.5% לעומת 2010 ו- 38.5 מיליארד ₪ ב- 2012, גידול של כ- 3.8% לעומת 2011 (סה"כ גידול של כ-2 מיליארד₪ בשנה). סער ציין שהגידול בתקציב הינו מעבר לגידול ההוצאה. לדבריו, מערכות החינוך וההשכלה הגבוהה, נמצאות אחרי עשור של שחיקה תקציבית ועתה, יש שינוי מגמה.
במדדים רבים ישראל ניצבת על ממוצע ה- OECD, אם כי מופיעה בתחתית הרשימה, עקב ההבדל הדמוגרפי בין ישראל למדינות המתקדמות, בשיעור הצעירים באוכלוסייה. ממסמך של מרכז המחקר של הכנסת עולה שאחוז האוכלוסייה עד גיל 24 בישראל עומד על 44.4% לעומת שיעור של 28.8% בלבד במדינות ה- OECD. בעניין שעות לימוד אמר שכבר ב-2011 תוספת של כ- 100,000 שעות לימוד אחרי קיצוץ של 250,000 שעות לימוד בעשור הקודם (40% ממה שקוצץ). שעות אלו מיועדות בעיקר לתוספת ללימודי שפות, מתמתיקה ומורשת ישראל.
סער הדגיש את המשך יישום אופק חדש וציין שבתקציב הדו-שנתי תוספת של כ- 600 מיליון₪. לדבריו, כ- 93% מבתי הספר היסודיים כבר משולבים בתכנית. המטרות העיקריות בתכנית, העלאת שכר המורים והקטנת מספר תלמידים בכיתה. סער ציין, שגם כשיפחת מספר התלמידים בכיתה עדיין לא ישתנה מיקומנו בהשוואה ל-OECD, עקב הפערים הדמוגרפיים. סער סיכם, שהמשרד מחזק את לימודי הליבה וכבר נראו תוצאות בזכאות לבגרות ובמחני המיצ"ב. יהיה שיפור גם במבחנים הבינ"ל.
ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה), קבל על הגדלת המשאבים לחינוך העצמאי ואמר שאיננו נובע משינויים דמוגרפיים המצדיקים זאת, כי אם משיקולים פוליטיים בלבד. הדבר נעשה על חשבון החינוך הכללי אמר.
ח"כ חיים אורון (מר"צ), טען שבפועל, ב-2010 אנחנו בשיעור זהה של שעות תקן לתלמיד לזה ב-2001. לדבריו, יש התחזקות של תהליכים חמורים: גידול הפער בין ישראל לעולם בהישגי החינוך וגידול הפערים בתוך המערכת עצמה, בין סקטורים שונים ובין שכבות סוציו-אקונומיות שונות. אורון לקרא לשר לקיים העדפה מתקנת לטובת השקעה בחינוך בסקטורים חלשים.
מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר בכנסת, עמי צדיק, אמר שעל המשרד לבחון האם יש בתוספת תקציב של 4 מיליארד₪, כדי לפתור את שתי הבעיות המרכזיות של החינוך: הפערים הגדלים בין ממוצע ההישגים במבחנים הבינ"ל (מבחני PISA) בישראל, לעומת הממוצע במדינות העולם והפערים הפנימיים בהישגים במבחנים אלו, בין שכבות האוכלוסייה והמגזרים השונים. לדבריו, חסרים 9 מיליארד ₪ על-מנת לעמוד ביעדים שהתווה שר החינוך.
ח"כ רונית תירוש (קדימה), אמרה שלאור התוספת של 4 מיליארד₪ בתקציב החינוך, מצפה לגידול בתקציב החינוך הקדם-יסודי, חרף אי הפופולריות שבו והימנעות רוב שרי החינוך מהשקעה בו. לדבריה, השקעה בחינוך הקדם יסודי, עשויה להשפיע על הצלחת כוללת בחינוך. ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה), אמרה שהקיצוצים בחינוך בעשור האחרון נובעת מאידיאולוגיה של השרים האחרונים ששואפים להקטין את ההוצאה הציבורית.
ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), אמר שעל ועדת הכספים לעשות מעשה ולהתנות את אישור התקציב בתוספת ריאלית לתקציב החינוך, כזו שתאפשר להגדיל את ההשקעה בחינוך גם בקרב השכבות החלשות.
יו"ר הוועדה גפני, התייחס בסיום ללימודי הליבה שהוזכרו מספר פעמים ע"י דוברים שונים ואמר שיש לקיים דיון ציבורי, מה צריכים להיות לימודי הליבה במדינה יהודית.