"אילולא היו אילוצים, כמה תוספות תקציב היית מבקש?" בשאלה זו הקדימו ח"כים את פני השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן (ליכוד), בדיון שהתקיים היום (ד') בוועדת הכספים. חברי הכנסת דב חנין (חד"ש) וחיים אורון (מר"צ), שאלו את השר אם יש דברים שניתן לקדם רק ע"י הגדלת התקציב. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), התעקש לדון בתקציב המשרד להגנת הסביבה, עקב החשיבות בשמירה על הסביבה והחובה לשמור על הארץ.
השר ארדן הודיע שיגיע לוועדה לעיתים תכופות, מתוך הכרה שהקשר כלכלה – איכות סביבה מחויב המציאות וכי כיום הגישה הרווחת היא של 'צמיחה ירוקה'. לדבריו, קיים קונפליקט מובנה בין התחומים, שכן יותר צמיחה, מובילה עפ"י רוב, ליותר פגיעה במשאבי טבע ועל-כן יש למצוא דרכים לניהול כלכלה ירוקה.
ארדן הפתיע בקביעתו שאין בעיה תקציבית, אלא בעיית תקנים וכוח אדם. לדבריו, תקציב המשרד גדל פי 2 וכי הבעיה, בחוסר סמכויות כלפי משרדים, שלפעולותיהם השלכה ישירה על איכות הסביבה, כמשרדי התשתיות, התמ"ת והשיכון. ארדן ציין שבמדינות אירופה קיימת הכפפה למשרדים להגנת הסביבה, בנושאים ירוקים. עוד אמר, שנוצר פער בין היקף החקיקה הסביבתית שהולכת ומתפתחת ובין התקנים לאכיפה. עוד אמר, שהמדינה עשתה טעויות רבות בהזרמת שפכים תעשייתיים לנחלים וכי נעשים מאמצי שיקום. יעדי המשרד, הפיכת הפסולת ממפגע למשאב (בהדרגה לכל אזרח יהיו 2 פחים לפסולת יבשה למחזור ורטובה), מאבק בזיהום האוויר ע"י יישום חוק אוויר נקי, היערכות לשינויי האקלים, הגברת האכיפה וחינוך סביבתי.
חשב המשרד, אלון שלזינגר, אמר בדיון שיש רשויות מקומיות שאינן משתפות פעולה די הצורך, כיוון שלא מעמידות נושא איכות הסביבה בראש סדר העדיפויות. חלק משמעותי של פעולות המשרד תלוי ביישום הנחיות ע"י הרשויות המקומיות. השר ארדן, אמר שצריכה להיות אחריות אישית של ראשי רשויות, שכן הקנסות על קופת הרשויות הן על חשבון הציבור ואינן אפקטיביות.