הערב הודלק בבתי ישראל הנר הראשון של חג החנוכה. חג החנוכה יימשך שמונה ימים עד ליום רביעי בשבוע הבא.
חג החנוכה נחוג לזכר המאורע ההיסטורי של ניצחונם של המכבים החשמונאים בימי בית המקדש השני במלחמתם ביוונים אשר ניסו להכחיד את תרבות ישראל. החשמונאים הצליחו לשחרר את יהודה וארץ ישראל משלטון הזר ולהשיב את עצמאות ישראל בימי בית המקדש השני ליותר מ-200 שנה.
כשעמדה מלכות יון הרשעה וגזרה גזירות על עם ישראל ורצתה להשכיח את התורה והמצוות מעם ישראל, עמדו קומץ כהנים מבית חשמונאי ובגבורה סירבו להיכנע לתרבות יון, ויצאו למלחמה באמפריה הזו, ובחסדי ה' הצליחו לעמוד מול היוונים, ולסלק את שלטונם ותרבותם מעם ישראל.
נס פך השמן
כשהגיעו הכהנים לבית המקדש ומצאו את השמנים טמאים על ידי היונים, חיפשו שמן טהור ולבסוף מצאו פך שמן קטן מונח בחותמו של הכהן הגדול, אשר הייתה בו כמות קטנה להדלקה ליום אחד. הדליקו ממנו את המנורה ונעשה להם נס ודלק לשמונה ימים. זכר לנס זה חוגגים אנו את חג החנוכה שמונה ימים.
חג החנוכה מדברי חכמים
מיוחד הוא חג החנוכה שהוא אחד משני החגים שתיקנו חכמים לעם ישראל. מהרבה ימים טובים שהיו בזמן חכמי המשנה והתלמוד ב'מגילת תענית' נשארו לדורות חג חנוכה ופורים על הניסים הגדולים אשר אירעו בהם לעם ישראל. חג החנוכה נקבע לדורות כדי להודות ולהלל לה' על כל הניסים והנפלאות שעשה לנו בימים ההם. לכן אומרים בכל יום בתפילת השחרית את 'ההלל'. וכן מוסיפים 'על הניסים' בתפילת עמידה ובברכת המזון. וכן אסורים ההספד והתענית, וכמובן המצווה המיוחדת של החנוכה - הדלקת הנרות בכל ערב. חג החנוכה נוהג כימי חול, אין בו שום איסור מלאכה, וזהו ייחודו של חג החנוכה, הבאת אור התורה והקדושה לימי החולין.
חג החנוכה - נס ההצלה הרוחנית
בחג החנוכה איימו היוונים להכחיד את תרבות ישראל, ואת תורת ישראל כפי שאנו אומרים בתפילה 'להשכיחם תורתך'. לא הייתה להם שום כוונה של השמדה פיסית אלא רק כליה רוחנית והפיכת עם ישראל ל'מתיונים' קרי אנשים ההולכים לאורה של תרבות יון. משום כך ההודאה בחנוכה היא על שניצלה תורת ישראל ותרבות ישראל מידי היונים, ועם ישראל המשיך את תורתו ומורשתו, שהם המקנים לו את ייחודו כעם הסגולה המייצג את העניין הרוחני האלקי בעולם.
משום כך הסעודות אשר עושים בחג החנוכה הינם סעודות רשות, ויש להם משמעות רק אם אומרים בהם דברי שירות ותשבחות ודברי תורה להודות על הניסים שעשה ה' עמנו בימים אלה. לעומת זאת חג הפורים אשר נחוג על נס ההצלה הפיסית של עם ישראל, מצוה לעשות סעודה ומשתה לשם הסעודה, שהיא המסמלת את נס הצלת הגוף.
לכן יש בחג החנוכה עניין גדול להרבות בתורה ובאור רוחני כנגד מה שניסו היוונים להחליש את רוח ישראל וקדושתו.
הדלקת הנרות
מדליקים את נרות החנוכה כמנהג 'המהדרין מן המהדרין' המוזכר במסכת שבת בתלמוד. זהו דבר מיוחד לחג החנוכה שבו כל עם ישראל מקיים את המצווה בצורה המהודרת ביותר, להראות את חיבת המצוות. כנגד מה שהיוונים ניסו להחליש אותנו מהקשר לתורה ולמצוות, מראים אנו כמה התורה ודברי חכמים, המחזקים את התורה, חביבים עלינו. מנהגנו להדליק כבית הלל נר ראשון ביום הראשון, שני נרות ביום שני וכך הלאה עד אשר מגיעים אנו ליום השמיני עם שמונה נרות. הרעיון הוא שהולכים ומוסיפים עוד נר ועוד נר ועוד אורה עד אשר מגיעים למצב השלם והאידיאלי של שמונת הנרות. למנהג אשכנז נוהגים שכל אחד מבני הבית (מעל בר מצווה ומי שהגיע לגיל חינוך) מדליק נרות חנוכה, ולמנהג ספרד רק אב הבית מדליק נרות חנוכה עבור כל בני הבית.
חג החנוכה - במשמעות רוחנית
חג החנוכה היה בתקופה קשה וחשוכה לעם ישראל, מלכות יון רצו להחשיך את עיניהם של ישראל. ומתקופה קשה התגבר עם ישראל וחזר אל עצמו ואל נשמתו ואור תורתו. זהו האור שבתוך החושך. גם זמנו של חג החנוכה הוא בשיאם של ימי החורף, ימי החשיכה, ודווקא בתקופה זו, עם ישראל מדליק את הנרות, ומראה כי האור הפנימי חזק יותר מכל החושך החיצוני, ושום כוח חיצוני בעולם לא יוכל לעם ישראל. ואור פנימי זה בכוחו לנצח את כל המחשכים והעיכובים, ובסופו של דבר יהפך לשלהבת גדולה ומאירה שתאיר את העולם כולו. בחסידות מסבירים כי מאחר וחג החנוכה יש בכוחו להאיר את צדדי החולין, הצדדים החשוכים של החיים, יש בחינה שהוא יותר גדול מאור השבת. אורה של השבת מאיר את אלו הראויים לה, ואילו אור החנוכה מגיע גם למקומות רחוקים, ויכול הוא להאיר את הקצוות הנידחים ביותר ולהביא את האורה והקדושה גם לחיי החולין.
חנוכה - חיזוק התורה שבעל פה
מבחינה היסטורית, חג החנוכה הביא לעצמאותו של עם ישראל לתקופה של יותר מ-200 שנה עד חורבן הבית. בתקופה זו החלה שושלת הנשיאים מבית הלל, והתחזק מאד כוחה של תורה שבעל פה. התחזקותה של התורה בעם ישראל והתבססותה הייתה מעין 'הצידה לדרך' לקראת הגלות הארוכה והקשה הצפויה. היא זו שנתנה את הכוח לעם ישראל לעמוד בכל המצבים ולהישאר נאמן לתורתו ואמונתו. בכוח האור הפנימי המיוחד של חג החנוכה, החזיק עם ישראל מעמד בכל הזמנים ובכל המצבים. ובכל שנה ושנה נזכר עם ישראל באור המיוחד והפנימי שיש בו, ושואב ממנו כוח מחדש להאיר את חייו.