שופט בימ"ש השלום בחדרה, חננאל שרעבי, חייב את יובל דן לפצות את עו"ד אייל מנחם בסכום של 20 אלף ש"ח, לאחר שקבע כי תקף אותו בעת שהגיע למשרדו.
בין עו"ד מנחם לבין בת זוגו של דן התגלע סכסוך על פרשנותו של סעיף בחוזה שכירות שנחתם ביניהם, בגינו ביקשה בת הזוג להיפגש על עו"ד מנחם.
אולם, כשהגיעה בת הזוג למשרד הגיעה מלווה ביובל דן, אש לטענת עו"ד מנחם תקף אותו באופן ברוטלי. עו"ד מנחם בהביא כראיה לגרסתו דיסק ובו צילומי מצלמת אבטחה, מנגד הכחישו דן, בת זוגו ובתה את האירוע וטענו כי עו"ד מנחם הוא אשר תקף את דן.
השופט בחר להאמין לגרסתו של עו"ד מנחם, תוך שהוא קובע כי "לטעמי לא יכול להיות ספק כי דיסק הצילום, ... מלמד כי גרסת התובע (עו"ד מנחם - ש.פ) לארוע התקיפה, ... היא המדויקת יותר, לפחות בכל הקשור למה שארע באזור דלפק הקבלה".
"לעומת עדותם הבלתי מהימנה בעיניי של הנתבעים (יובל דן, בת זוגו והבת - ש.פ) בשאלת תקיפתו של התובע ע"י הנתבע 3, עדותו של התובע בפני היתה עקבית, יציבה ועלתה בקנה אחד עם גרסתו בתצהיר עדותו הראשית, שלא נסתר", הוסיף וקבע השופט.
למרות שקיבל את גרסתו של עו"ד מנחם, דחה השופט את תביעתו נגד בת הזוג ובתה, תוך שהוא קובע כי "לא הוכח לי ע"י התובע כי הנתבעות 1-2 ביצעו כלפיו את עוולת התקיפה, ודין התביעה העיקרית נגדן להידחות".
"אכן פציעתו הפיזית של התובע כתוצאה מתקיפתו ע"י הנתבע 3 היתה קלה. יחד עם זאת ניתן להניח, כפי שהדבר אף עולה בבירור מציפיה בדיסק הצילום, כי הארוע עצמו היה, בלשון המעטה, לא סימפטי ואף מפחיד. עזות מצח נדרשה מצד הנתבע 3 להיכנס למשרדו של התובע, אפילו ברשות, ולתקוף אותו שם. כשאני משקלל את כל אלה נחה דעתי לפסוק לזכות התובע, ולחובת הנתבע 3, סכום פיצוי בגין ראש הנזק של כאב וסבל, בשיעור של 20,000 ₪", קבע לבסוף השופט.