בבית ספר שדה כפר עציון התקיים אתמול אירוע הזיכרון השנתי לעשרת חללי 'שיירת העשרה' שנטבחו בדרכם מירושלים לבית לחם על ידי פורעים ערבים בחנוכה תש"ח. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ירון רוזנטל, מנהל בית הספר, שסיפר על האירוע שהתקיים אתמול ועל התקיפה ההיא אותה זוכרים אנשי גוש עציון מדי שנה.
" אחרי החלטת החלוקה הובן שהמצב הביטחוני לא יהיה קל יותר והתחילו לצאת בשיירות. השיירה ובה ארבעה כלי רכב יצאה מירושלים לגוש עציון בחנוכה תש"ח. היו בשיירה כשלושים אנשים בהם גם נוטרים. באור ברכות שלמה, במקום שבו נמצא הישוב נווה דניאל כיום, הם הותקפו. אחרי קרב ארוך נהרגו עשרה מהם".
רוזנטל מציין שהציוד אותו לקחו נוסעי השיירה אל הגוש היה ברובו ציוד אזרחי שכלל בין השאר מתנות לחנוכה עבור ילדי כפר עציון, ובנוסף גם מעט ציוד צבאי לנוכח התחושות שהמצב הביטחוני הולך ומתערער. עוד הוא מציין ומדגיש כי ההתקפה על שיירת העשרה הייתה הראשונה בשורת התקפות על הדרך המובילה לגוש עציון. באותה תקופה הלך וסגר המצור הערבי אט אט על ישובי הגוש במה שאז עדיין לא התפרש כראשיתו של מצור, אלא רק ממרחק הזמן.
בגוש עציון, כאמור, מציינים מדי שנה את האירוע ששלושה מהנרצחים בו היו מאנשי המקום. את האירוע מאפיין לימוד משותף בנושאים שונים הנוגעים לחנוכה.
יצוין כי לאחר הטבח שיגר הרב הראשי לארץ-ישראל, הרב יצחק אברהם הלוי הרצוג מברק עידוד לתושבי המקום ובו כתב: "בדמע ובצער אני כותב אליכם דברי תנחומים אלה.חִזקו ואִמצו כי ישועת ה' קרובה לבוא. ועתה כל מה שהנכם מוצאים לנחוץ בעניין ההגנה עשו.בְּנוּ כל הדרוש - ואל תתחשבו בשבת קדשנו.זה לא רק מותר אלא חובה לעשות, וה' יגן עליכם ויחיש ישועתו".
דבריו אלה של הרב יכולים בהחלט להתפרש כאמירה אקטואלית, אך רוזנטל מעדיף שלא לתייג את המאורע כבעל קונוטציה פוליטית ובכך להותיר אותו כלל ישראלי ו"כל אחד ילמד את הלקח שלו לעצמו", כלשונו.
כך גם דעתו באשר ללקח אותו ניתן לכאורה ללמוד מאירוע התקיפה ההיא לרעיון המועלה כיום, רעיון השארתם של ישובים כמובלעות בשטח פלשתיני. האם נכון ללמוד מהאירוע את הסכנה שבמהלך שכזה? האם עדיף שלא להסיק מסקנות בפומבי? ומה הן בכלל המסקנות הנכונות מאירוע שכזה? שאלות לדיון...