סגן שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות, מתחו ביקורת על מנהלי בתי החולים וההנהלה הבכירה של חלק מקופות החולים שלא מצאו לנכון להופיע בכנס הארצי נגד אלימות. לדברי סגן השר ומנכ"ל המשרד מדובר ב"עדות ללקות בהבנה של משמעות התופעה ואופן הטיפול הדרוש בה".
"ניהול תופעת האלימות איננו בידי מחלקות הביטחון בלבד, אלא עובר דרך שיפור השרות והגדלת המשאבים במקומות הדורשים זאת, במיוחד בתנאי עומס", אומר ליצמן ומוסיף: "המשימה המורכבת הזו צריכה להיות מובלת על ידי ראשי המוסדות במערכת הבריאות תוך שימת דגש על שיפור ההדרכה השירותית, התמדה בשיפור תנאי השירות הרפואי במקביל לשיפור האבטחה ובטחון הצוות".
לדבריו "משימה מורכבת שכזו בתנאי עומס וחוסר משאבים חייבת להיות מובלת על ידי המנהלים הבכירים".
את דבריו חותם ליצמן באומרו: "אם מנהלי בתי החולים וההנהלה הבכירה של חלק מקופות החולים לא מגיעה לכנס ארצי בנושא אלימות - אז שלא יבואו בטענות למשרד".
ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית, אמר במהלך כנס בנושא אלימות במערכת הבריאות כי הרופאים הנמצאים בחזית מול החולים ובני משפחותיהם חשופים מידי יום לאלימות וכל עוד לא נטפל בחוליי המערכת לא נוכל לפתור את הבעיה כליל.
ד"ר אידלמן הוסיף ואמר כי העדר תקני רופאים מספיקים בבתי החולים ובמרפאות, העדר בצוות סיעודי, מחסור בציוד רפואי, מתקנים צפופים ולקויים גורמים לעומס יתר על הרופאים. התורים מתמשכים והציבור מאבד את סבלנותו ומפנה את זעמו כלפי הרופא.
"חובה עלינו כחברה וחובה על המערכת ליצור אווירה ציבורית שבה בכל מקרה לא יכולה להיות כל הצדקה לאלימות נגד רופאים, יש לגלות אפס סבלנות לגילויי אלימות".
לדבריו ההסתדרות הרפואית פעלה במספר מישורים לטפל בבעיה הן במישור החקיקתי בקידום הצעות חוק בין השאר התיקון לחוק העונשין - החמרת הענישה כלפי תוקפי אנשי צוות רפואי. במישור הציבורי באמצעות שת"פ עם הממשלה ורשויות אכיפת החוק. "אל לנו להמתין למקרה האלימות הבא בכדי להתחיל לפעול. אנו דורשים ממשרד הבריאות לפעול בממשלה כדי להגדיר את הטיפול באלימות נגד רופאים כיעד לאומי משום שרק כך הטיפול בבעיה יוכל להיות רב-מערכתי וכוללני ולא טיפול נקודתי".