הוועדה לביקורת המדינה דנה היום (רביעי) בטענותיהם של בעלי צימרים, רובם מצפון הארץ, בתקנות משרד הבריאות על בריכות השחייה שהם מפעילים. לדבריהם, התקנות מתאימות לבריכות ציבוריות גדולות, מרובות-רוחצים, ולא לבריכות קטנות ופרטיות. יו"ר הוועדה ח"כ יואל חסון (קדימה) שכבר ערך מספר פגישות בעניין עם נציגי משרדי הבריאות והפנים, אמר כי מפעל הצימרים הוא הכרחי לפיתוח הפריפריה, חיוני לכלכלת ישראל ולפרנסתם של מאות משפחות.
המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה שמואל גולן, הדגיש את הנחיצות ברישיון עסק להפעלת חדרי אירוח, כדי לשמור על בטיחות ובריאות הנופשים. "צימרים רבים שוכנים במבני עץ, וחובה להעמיד אמצעים לכיבוי אש ולהקים מנגנוני פיקוח על המזון שמוגש. חלק מהמועצות האזוריות לא ידעו כלל על עשרות בריכות שמופעלות בשטחם".
יעקב רוזנווסר מארגון בעלי הבריכות בצימרים, המאגד כחמש מאות איש, טען כי "תחת התקנות הללו הופכים אותנו לעבריינים. מחילים על בריכה פרטית תקנות של בריכה ציבורית כמו מאבטח בכניסה, מיכל לחפצים חשודים, ארון שמירת חפצים, בניית מלתחות, הצבת מכשירי החייאה ונוכחות מציל. סוגרים מיידית בריכות שאינם עומדים בתקן שכזה ולעומת זאת בבריכות העירוניות או בקיבוצים נותנים להם חמש שנים של הסדרה".
עו"ד אביטל חורף, היועץ המשפטי של בעלי הצימרים, הבהיר כי רישוי עסק מחויב כיום רק משלוש יחידות ומעלה. כל יחידה נחשבת ללא-פחות משלושה חדרים ובגודל של 40 מטר. בתקנות אין הגדרה לבריכה פרטית, ולדבריו מדובר בחוסר סבירות.
זאב פיש, מפקח ארצי לבריאות הסביבה, הדגיש כי אין זה נכון שיש דין אחד לבריכות גדולות וקטנות. משרד הבריאות אינו דורש מציל בכל בריכה אלא אחראי על כמה בריכות. "עד 15 מטר מעוקבים זה נקרא בריכה קטנה, אך בממוצע בצימרים יש בריכות בגודל 50-60 מ"ק. אם נקל בתקנות יהיו הרעלות, מחלות, טפילים ויעברו זיהומים. היום – בזכות התקנות והפיקוח שלנו - בריכות השחייה בישראל הם מהמתקדמות והבריאותיות בעולם, והתקנות הללו מנעו הרבה תחלואה", ציין.
ח"כ חסון הציע לנציגי משרד הבריאות לקבוע קריטריון לא ע"פ גודל הבריכה אלא ע"פ תדירות וכמות המשתמשים. אלה ענו כי נתון זה משתנה משנה לשנה, ולא ניתן לפקח עליו.
ד"ר אולגה ויניצקי, רופאת ילדים ומומחית לבריאות הציבור, המשמשת כסגנית מנהלת מחוז הצפון במשרד הבריאות טענה כי כל אדם – גם בריא – הנכנס לבריכה מפריש הפרשות אורגניות המנטרלות את הכלור. לכן חייב להיות בבריכה מסנן תקני. "הבריכות ללא פיקוח הן תנאים להתרבות חיידקים, הגורמים לדלקות בעניים ובאוזניים ולפריחות. על המקומות הגדולים קל לפקח, הבעיה היא דווקא המקומות הקטנים".
בישיבה גם התגלע ויכוח עד כמה מעודכנים פקחי משרד הבריאות בתקנות המשרד ובנהלים שהוציא בעניין מנכ"ל המשרד. בועז מועלם, ממושב ארבל טען כי "יש אנדרלמוסיה שלמה והמועצות האזוריות אינן מעודכנות בתקנות".
וואיל כיוף, מנהל אגף תיירות כפרית במשרד התיירות, חשף בדיון כי הכנסות מאירוח בצימרים מגיעות למיליארד ₪ בשנה בצורה ישירה ובעקיפין (כולל אטרקציות, מוזיאונים בסביבה, רכישות ודלק) לכ- 2.5 מיליארד ₪ בשנה. לדבריו המשרד מבקש לעודד את הצימרים והוא פועל לכך שרישוי עסקים יידרש רק מ 5 יחידות-אירוח ומעלה. "היום הנטל על בעלי הצימרים גדול מדאי ואנו רוצים להביא למפעל זה גם תיירים מחו"ל", אמר.
ח"כ חסון ניהל ויכוח עם נציג הלשכה המשפטית במשרד הפנים על תפקידו ועמדתו ביחס לעמדת גורמי המשרד המקצועיים. חסון הדגיש כי מדובר במפעל תיירות חשוב שיש לשמור ולהרחיב. הגורמים המקצועיים במשרד הפנים מוכנים לשנות את ההגדרה כך שבריכות שמשמשות עד חמישה חדרי אירוח - יחשבו בריכה פרטית.
"אני מסכים לחלוטין עם דרישות משרד הבריאות אך צריך לעזור לבעלי הצימרים, למצוא את האיזון הנכון ולא להתעלם מהמציאות", אמר חסון המקדם בימים אלו פגישה בין נציגי משרדי התיירות, הפנים והבריאות לבין בעלי הבריכות - כדי להגיע להסכמה בתוך חודשיים.
המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה שמואל גולן, הדגיש את הנחיצות ברישיון עסק להפעלת חדרי אירוח, כדי לשמור על בטיחות ובריאות הנופשים. "צימרים רבים שוכנים במבני עץ, וחובה להעמיד אמצעים לכיבוי אש ולהקים מנגנוני פיקוח על המזון שמוגש. חלק מהמועצות האזוריות לא ידעו כלל על עשרות בריכות שמופעלות בשטחם".
יעקב רוזנווסר מארגון בעלי הבריכות בצימרים, המאגד כחמש מאות איש, טען כי "תחת התקנות הללו הופכים אותנו לעבריינים. מחילים על בריכה פרטית תקנות של בריכה ציבורית כמו מאבטח בכניסה, מיכל לחפצים חשודים, ארון שמירת חפצים, בניית מלתחות, הצבת מכשירי החייאה ונוכחות מציל. סוגרים מיידית בריכות שאינם עומדים בתקן שכזה ולעומת זאת בבריכות העירוניות או בקיבוצים נותנים להם חמש שנים של הסדרה".
עו"ד אביטל חורף, היועץ המשפטי של בעלי הצימרים, הבהיר כי רישוי עסק מחויב כיום רק משלוש יחידות ומעלה. כל יחידה נחשבת ללא-פחות משלושה חדרים ובגודל של 40 מטר. בתקנות אין הגדרה לבריכה פרטית, ולדבריו מדובר בחוסר סבירות.
זאב פיש, מפקח ארצי לבריאות הסביבה, הדגיש כי אין זה נכון שיש דין אחד לבריכות גדולות וקטנות. משרד הבריאות אינו דורש מציל בכל בריכה אלא אחראי על כמה בריכות. "עד 15 מטר מעוקבים זה נקרא בריכה קטנה, אך בממוצע בצימרים יש בריכות בגודל 50-60 מ"ק. אם נקל בתקנות יהיו הרעלות, מחלות, טפילים ויעברו זיהומים. היום – בזכות התקנות והפיקוח שלנו - בריכות השחייה בישראל הם מהמתקדמות והבריאותיות בעולם, והתקנות הללו מנעו הרבה תחלואה", ציין.
ח"כ חסון הציע לנציגי משרד הבריאות לקבוע קריטריון לא ע"פ גודל הבריכה אלא ע"פ תדירות וכמות המשתמשים. אלה ענו כי נתון זה משתנה משנה לשנה, ולא ניתן לפקח עליו.
ד"ר אולגה ויניצקי, רופאת ילדים ומומחית לבריאות הציבור, המשמשת כסגנית מנהלת מחוז הצפון במשרד הבריאות טענה כי כל אדם – גם בריא – הנכנס לבריכה מפריש הפרשות אורגניות המנטרלות את הכלור. לכן חייב להיות בבריכה מסנן תקני. "הבריכות ללא פיקוח הן תנאים להתרבות חיידקים, הגורמים לדלקות בעניים ובאוזניים ולפריחות. על המקומות הגדולים קל לפקח, הבעיה היא דווקא המקומות הקטנים".
בישיבה גם התגלע ויכוח עד כמה מעודכנים פקחי משרד הבריאות בתקנות המשרד ובנהלים שהוציא בעניין מנכ"ל המשרד. בועז מועלם, ממושב ארבל טען כי "יש אנדרלמוסיה שלמה והמועצות האזוריות אינן מעודכנות בתקנות".
וואיל כיוף, מנהל אגף תיירות כפרית במשרד התיירות, חשף בדיון כי הכנסות מאירוח בצימרים מגיעות למיליארד ₪ בשנה בצורה ישירה ובעקיפין (כולל אטרקציות, מוזיאונים בסביבה, רכישות ודלק) לכ- 2.5 מיליארד ₪ בשנה. לדבריו המשרד מבקש לעודד את הצימרים והוא פועל לכך שרישוי עסקים יידרש רק מ 5 יחידות-אירוח ומעלה. "היום הנטל על בעלי הצימרים גדול מדאי ואנו רוצים להביא למפעל זה גם תיירים מחו"ל", אמר.
ח"כ חסון ניהל ויכוח עם נציג הלשכה המשפטית במשרד הפנים על תפקידו ועמדתו ביחס לעמדת גורמי המשרד המקצועיים. חסון הדגיש כי מדובר במפעל תיירות חשוב שיש לשמור ולהרחיב. הגורמים המקצועיים במשרד הפנים מוכנים לשנות את ההגדרה כך שבריכות שמשמשות עד חמישה חדרי אירוח - יחשבו בריכה פרטית.
"אני מסכים לחלוטין עם דרישות משרד הבריאות אך צריך לעזור לבעלי הצימרים, למצוא את האיזון הנכון ולא להתעלם מהמציאות", אמר חסון המקדם בימים אלו פגישה בין נציגי משרדי התיירות, הפנים והבריאות לבין בעלי הבריכות - כדי להגיע להסכמה בתוך חודשיים.