בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את המחבל מוחמד חרמה לאחר שהיה שותף בהתפרעויות בסמוך למחסום שבכניסה לשועפט בירושלים וזרק, על פי כתב האישום, אבנים לעבר חיילי מג"ב שעמדו במחסום ולעבר רכבי משטרה שעברו בסמוך למחסום.
בהמשך כתב האישום נטען כי הנאשם הכין שני בקבוקי תבערה והצית את הבקבוקים וזרק אותם לעבר החיילים במחסום.
העבירות שיוחסו לנאשם הינן חבלה בכוונה מחמירה, ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וייצור נשק.
במהלך הדיון טען עורך דינו כי לנאשם יש רקע של פיגור שכלי בעברו וכי החוקר שגבה את הודעת הנאשם אינו מיומן ואינו מוסמך לגבות עדויות מחשוד בעל רקע כזה. חוות דעת מטעם ועדת האבחון קבעה כי הנאשם מתפקד ברמה שאינה פיגור שכלי, אם כי רמתו נמוכה מהנורמה הרגילה.
בעדותו בפני, טען הנאשם, כי הוא רק יידה אבנים באותו יום וכי למרות שהודה בעת חקירתו במשטרה גם בזריקת בקבוקי תבערה, הוא לא זרק בקבוקי תבערה ולא הכין אותם כלל
בית המשפט ציין כי טענתו של הנאשם לפיה ביקש "להשוויץ", אינה עולה בקנה אחד עם הדינמיקה בה התפתחה החקירה, גם בשים לב לעובדה, כי אין מדובר בהגזמה וכי הנאשם עמד בתוקף על כך, כי לא זרק יותר משתי אבנים באותו יום. נראה, כי הנאשם ביקש דווקא להמעיט מעוצמת מעשיו.
בית המשפט ציין עוד בהתייחסו למוגבלותו השכלית של הנאשם, "הן בעדותו הראשית והן בעת חקירתו הנגדית, לא ניתן היה להבחין, כי מדובר בעד בעל מוגבלות שכלית כלשהי ו/או, כי מדובר בעד השונה מעד אחר. גם הודאתו של הנאשם במשטרה הינה הגיונית וברורה ונראית כמו כל הודאה אחרת שניתנת על ידי נאשם "רגיל"".
בית המשפט בסופו של דבר דחה את טענתו של המחבל והרשיע אותו בחבלה בכוונה מחמירה וניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.