הקרן הקיימת לישראל מציינת היום מלאת 109 שנים להיווסדה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם יו"ר הקרן, אפי שטנצלר, שסיפר על עברה של הקרן וגם התייחס ללא מעט סוגיות בהן נוגעת הקק"ל כיום.
בראשית דבריו מתקן שטנצלר את הרושם שנוצר כאילו הקופסא הכחולה היא שהייתה לראשית הארגון. "ההתחלה הייתה בצילינדר של הרצל", הוא אומר ומספר על המעמד בו בקונגרס הציוני החמישי בבאזל חולל הרצל את המהפך בדעת הצירים.
בשנים שקדמו לאותו קונגרס דיברו רבות על חשיבות הקמתה של קרן שתגאל ותרכוש אדמות בארץ ישראל, אך לא הוציאו את הדברים לכדי ביצוע בשל מורכבות המשימה. בקונגרס החמישי שוב החליטו הצירים לדחות את קבלת ההחלטה, אבל אז נרעש רץ הרצל אל הבימה ושאל את הצירים אם הם באמת רוצים שתהיה מדינה לעם היהודי. משהשיבו בחיוב תהה אם כן מדוע הם מתנגדים להקמת הקק"ל. אלה ניסו להסביר שמורכבות ההחלטה מונעת זאת מהם, אך הוא השיב להם שאם הדבר ראוי ונכון מבחינתם הרי שנכון להחליט עקרונית על הקמת הקק"ל ולאחר מכן ידונו בפרטים. לאחר הצבעה חוזרת בה התקבלה הצעתו הפך הרצל את כובעו, הצילינדר שלו, והחל להתרים את הצירים למען המוסד החדש שזה עתה הוקם. כך החל הצילינדר של הרצל את סיפורה של הקק"ל. "בהמשך הייתה זו הקופסא הכחולה שהקימה את המדינה", מזכיר שטנצלר ומוסיף כי לפני כשנתיים הוחזרה הקופסא לבתי הספר כאקט חינוכי, ואנחנו מלמדים איך ממאתיים דונם הפכנו לשניים ורבע מיליון דונם, 217 מאגרי מים המהווים חמישים אחוז מהמים לחקלאות, מי ביוב שטוהרו לצרכי השקיה חקלאית".
בהמשך דבריו מתאר שטנצלר את מפעלותיה כיום של הקק"ל כעוסקת רבות בחינוך ובתיירות ברחבי הארץ, בחנוכת שבילי תיור ועוד, "כל מה שקשור לשטחים הירוקים של מדינת ישראל".
בדבריו מעלה שוב ושוב שטנצלר את המונח 'גאולת קרקע' שרווחה בימי עבר. האם לא מדובר בגזענות, ברוח הימים האלה? שטנצלר משוכנע שלא. הוא מזכיר שהקק"ל עדיין רוכשת קרקעות, גם אם בהיקפים קטנים מבעבר, ומוסיף תזכורת: "זו מדינה יהודית, יהודית ודמוקראטית".
באשר לרכישות הקרקע אומר שטנצלר שרכישות אלה מתבצעות בכל הזדמנות בה יש מי שמוכן למכור קרקע במחיר שוק. באשר לדיווחים האחרונים בתקשורת על תופעה בה מנסים אילי הון ערביים מהרש"פ וממדינות המפרץ לרכוש אדמות מחקלאים, במה שגם הם מכנים 'גאולת קרקע' אומר שטנצלר כי לטעמו אין מדובר בתופעה אלא באירועים שוליים, אם בכלל. "אם זו הייתה תופעה היו יודעים על זה". בהקשר זה הוא מזכיר שרק חמישה אחוזים מהקרקעות בארץ הן פרטיות ורק בהן יכול היה אי מי לבצע רכישה, שכן את אדמות המדינה ניתן רק לחכור ולא לרכוש.
שטנצלר מוסיף ומספר על ההתייחסות של צעירי הארץ לעבודתה של הקק"ל. לדבריו הדברים מתקבלים מאוד שכן כל מונחי איכות הסביבה מתקבעים בתודעה הציבורית. "יש כאן מי ביוב שבעבר לכלכו את האדמות ואת מי התהום וכעת הם משקים את החקלאות. את זה כל אחד מבין. תפקידנו לדאוג שהארץ תהיה נקייה וטובה יותר".
עוד התייחס שטנצלר למשימת שיקום הכרמל. להערכתו בתוך כארבע עד חמש שנים ניתן יהיה לראות שוב את הכרמל ירוק, אולם שיקומו האקולוגי הנוגע למכלול הפרמטרים האקולוגיים, קרי צמחייה, בעלי חיים ועוד, יארך כמה עשרות שנים.
סוגיה נוספת שעלתה בראיון היא סוגיית התרומה שהעבירה הקרן הקיימת לישראל לפני כשנה לעיר הפלשתינית החדשה, רואבי, ההולכת ומוקמת בחודשים האחרונים. התרומה הזו עוררה בשעתו לא מעט תהיות באשר לאפיקים בהם בוחרת הקק"ל להשקיע. שטנצלר מסביר כי מדובר בחלק מנוהל הקיים זה עשרות שנים. "מאז שנת 67' הקק"ל נותנת ביהודה ושומרון מאות שתילים", הוא מספר ומציין שאינו יודע במדויק לאיזו עיר הגיעו כמה שתילים, אך לא מדובר במהלך חדש.
עוד הוא מוסיף ואומר, כי "איכות הסביבה היא ללא גבולות", והוא עצמו מייחל ליום שבו ניתן יהיה להשקיע בירוק שמעבר לגבול הלבנוני, ולא כפי שהמצב כיום – קו הגדר הוא קו הירוק והמתבונן מלמעלה יכול לזהות במדויק היכן מסתיים שטחה הריבוני של ישראל, השטח הירוק, לעומת השטח הלבנוני השומם.
בהקשר זה הוא מספר על תרומתה של הקק"ל למדינות רבות כהודו, אינדונזיה, האיטי ואחרות, תרומות שהותירו אחריהן שובל של הערכה ליערני הקק"ל כיערנים הטובים בעולם.