אגודת הסטודנטים "בקריה האקדמית אונו" יחד עם אגודות הסטודנטים של המכללות למשפטים: בנתניה, המכללה למנהל והמרכז האקדמי למשפט ועסקים שברמת גן, עתרו לבג"ץ, נגד לשכת עורכי הדין, היועץ המשפטי לממשלה ושר המשפטים בעקבות תקנות לשכת עורכי הדין החדשים לפיהם לא יתאפשר לסטודנטים למשפטים להתראיין לקבלה להתמחות במשרדים לפני השנה השלישית ללימודים.
בחודש אוגוסט השנה, הותקנו כללים חדשים של לשכת עורכי הדין הקובעים כי סטודנטים למשפטים יוכלו להתראיין ולהגיש את מועמדותם להתמחות במשרדים השונים רק מחודש מארס של השנה השלישית ללימודיהם. עד קביעת כללים אלו יכלו הסטודנטים להגיש מועמדות ולהתראיין להתמחות כבר בסוף השנה הראשונה.
הבג''ץ הוגש על רקע המצב הבלתי נסבל בו כבר היום, בכל שנה נאלצים מאות רבות של מועמדים לדחות את תחילת התמחותם רק בשל העובדה שלא הצליחו למצוא מקום התמחות לפני סיום לימודיהם האקדמים. "התקנות החדשות רק יחמירו מצוקה קשה זאת, ויובילו בפועל לסגירת שערי ההתמחות בפני סטודנטים רבים", כתבו נציגי אגודות הסטודנטים בעתירה, שהוגשה באמצעות משרד עו"ד אליעד שרגא.
"לא ניתן ללשכת עורכי הדין לפגוע בציבור הסטודנטים העמל קשה מאוד על מנת להיכנס לעולם הפרקטיקה ולהתפרנס בכבוד מעבדותו כמתמחה", אומרת יו''ר אגודת הסטודנטים "בקריה האקדמית אונו" סיון רוזן ממגישי העתירה. "לא נהיה יותר שק חבטות מול אלו המנסים לסגור את שערי המקצוע בטענות שונות ומשונות ובעצם פוגעים בראש ובראשונה בסטודנטים מרקע סוציו-אקונומי נמוך ומהפריפריה", הוסיפה.
העותרים מציינים כי הכללים החדשים פוגעים קשות בחופש העיסוק של הסטודנטים ככלל ויגרום נזק כבד בעיקר לסטודנטים מהמכללות בפרט, שלימודי המשפטים שלהם נמשכים רק שלוש שנים ולא שלוש וחצי שנים כמקובל באוניברסיטאות.
במצב החדש, ייווצר "צוואר בקבוק" של כ-3,000 סטודנטים בכל מועד ראיונות, שיתחרו וייאבקו על כל מקום התמחות. מועמד שלא ימצא התמחות עד לתחילת תקופת ההתמחות במועד שלאחר סיום לימודיו, תתעכב השתלבותו במקצוע בחצי שנה לפחות, אומרים העותרים.
תגובת לשכת עורכי הדין:
הלשכה טרם קיבלה את העתירה בענין. יחד עם זאת, הן הלשכה והן שר המשפטים תמימי דעים בכך שהתקנת הכללים היא מכוח הסמכות "להתקין כללים בדבר סדרי קבלתם של מתמחים.." הקבועה בחוק לשכת עורכי הדין.
אל הלשכה הגיעו פניות בדבר כשל בשוק המתמחים. כשל שוק זה התאפיין בהקדמת תאריך הפניה והקבלה להתמחות, ובתופעות לא רצויות עקב כך. בין השאר: משרדים נאלצו לקבל מתמחים במצב של אי ודאות באשר לכישורי המועמד בשל מיעוט ציונים; מתמחים נאלצו לקבל החלטות על מקום ההתמחות עוד בטרם גיבשו מידע מבוסס ומשמעותי על תחום ההתמחות אליו הם שואפים; העובדה שאדם התקבל להתמחות כבר בשנה השניה – לעיתים בתחילתה – גרמה לעיתים לירידה ברצינות בלימודים; ולבסוף, בשל פער הזמנים שנוצר והתחלואים הפורטים לעיל, גברה התופעה של הפרת הבטחת התמחות, דבר שהותיר משרדים עם שוקת שבורה ומתמחים עם התלבטויות רבות ואי-נעימויות לפני שהלשכה פנתה להתקנת כללים נערך במועצה הארצית תהליך בדיקה) והתקיים שימוע מקיף, במסגרתו נשלח קול קורא בדוא"ל לעשרות אלפי עורכי הדין והתקבלו תגובות רבות בכתב. כמו כן, הוזמנו ונשמעו במליאת המועצה הארצית נציגי דיקני האוניברסיטאות והמכללות, נציגי אגודות סטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות, נציגי משרדים ופירמות בהיקפים שונים של עורכי דין וגורמים נוספים. הכל היו תמימי דעים על הנחיצות שבכללים.
כמו כן, עצם ניסוח הכללים וקביעת ההסדרים שבהם – לרבות לוחות הזמנים – נעשה בצוותא-חדא עם נציגי אגודות סטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות,ולאחר מכן עם –מחלקת היעוץ והחקיקה במשרד המשפטים.
גם הלשכה וגם שר המשפטים בדעה, כי הכללים שאושרו עומדים בתנאי פסקת ההגבלה בחוק יסוד: חופש העיסוק, לשון התגובה.