ביום חמישי שעבר יצאו בני-זוג ישראלים מהיישוב קדומים על כביש 60 לכיוון נתניה, ובהיעדר שילוט מתאים- נכנסו לשטחי הרשות הפלסטינית.
תושבים ערבים, מהם ביקשו בני הזוג הכוונה, הטעו אותם וכיוונו אותם עמוק יותר לשטח הרשות. כשהבינו לבסוף השניים את טעותם והסתובבו, קבוצה גדולה של צעירים ניסו לחסום את דרכם החוצה ורגמו את רכבם באבנים. הם הצליחו בסופו של דבר לצאת משטח הרשות בזכות תושייתו של הנהג, ובנס לא היו אבידות בנפש באירוע קשה זה.
כשהגיעו בחזרה למחסום, שאלו את החיילים מדוע לא עצרו והזהירו אותם שהם נכנסים לשטחי הרש"פ, ותשובת החיילים הייתה כי לא חלה עליהם חובה להזהיר ישראלים בעת שאלו עוברים את המחסומים לכיוון הרש"פ.
הפורום המשפטי לא"י שלח בעקבות האירוע החמור פניה לרמטכ"ל, גבי אשכנזי, למפקד אוגדת איו"ש ולמח"ט שומרון, בבקשה לבחון את התנהלותם של החיילים במחסומים המפרידים בין שטחי ישראל והרשות.
בראיון לערוץ 7 מתארת אורית פלס את רגעי האימה: "זה עדיין חי וטרי אצלנו. יצאנו באותו יום מקדומים לנתניה, נסענו ישר, באיזה שהוא שלב, היה שלט שמאלה לכיוון עינב ואבני חפץ, הבנו שאנחנו צריכים להמשיך ישר, לא היה שום שילוט שמבטל את הישר לנתניה, אז המשכנו ישר, ועברנו את המחסום של חיילי צה"ל המחסום היה פתוח ואף חייל לא אמר לנו שיש בעיה, זה היה בשתיים בצהריים ולפתע ראינו שיש שם רק ערבים".
פלס משוכנעת שקבוצת הערבים שנתקלה בהם בדרך ניסתה להכניס אותם למלכודת. "היו שם שלושה בחורים ערבים בצד הדרך, שאלנו אותם איפה נתניה. הם סימנו לנו להמשיך ישר, בדיעבד ידענו שהם שלחו אותנו לכיוון טול כרם. המשכנו והתחלנו להרגיש שלא בנוח, מין תחושה פנימית כזאת. הדרך לא היתה ישרה. כולם מסביב ערבים והכל כתוב בערבית. לא יכולנו לעשות פרסה, כי היתה שם הרבה תנועה. ראינו איזה רוכל זקן שאמר לנו שאנחנו בדרך לטול כרם, הכל החל להיות מאוד מלחיץ".
היא מספרת על רגעי הלחץ כשהם הבינו שהם בדרך לטול-כרם. "סוף סוף מצאנו מקום שאפשר לעשות פרסה והתחלנו לחזור בחזרה, לפתע אנחנו רואים את אותה קבוצה ערבים מחכה לנו באותו מקום. אחד מהם אותת לנו לעצור, היה לו מבט נוראי בעיניים. הוא סימן לנו ביד אחת לעצור וביד השנייה הוא הסתיר משהו מאחורי הגב. בחסדי שמיים בעלי החליט לעשות תרגיל, הוא עשה כאילו הוא מתכוון להאט ואז כשהגענו אליהם בעלי נתן גז. שמענו את האבנים נזרקות עלינו. מטח כבד. בנס לא נפגענו, המשכנו לדהור עד שהגענו למחסום של צה"ל, יצאנו מהרכב ונשמנו לרווחה, שאלנו את החיילים למה הם לא הזהירו אותנו. אז הם אמרו לנו שזה לא התפקיד שלהם".
פלס משוכנעת שהיה להם נס. "זה יכול היה להיגמר אחרת, אנחנו עדיין בטראומה, קשה לי עכשיו לחזור לאזור הזה. המסר שלי מהבטן הוא 'תימנעו לנסוע במקומות האלה', למרות שאני יודעת שאנחנו צריכים לנסוע בכל מקום בביטחון במדינה שלנו. אבל לפחות מן הראוי שישימו שלטים ברורים יותר".