התניית קבלת 3 מיליארדי דולרים מארה"ב בסיוע דומה למצרים, ירדן, סעודיה והפלסטינאים מאלצת את ישראל להוציא יותר מ-3 מיליארדי דולרים על הגנה, קובע מכון י-ם לחקר שווקים, בנייר עמדה שפורסם היום, ה-12 בינואר 2011.
על פי ירדן גזית, עמית המכון שחיבר את הדוח, "נטו ישראל מפסידה מהסיוע האמריקאי ועדיף לוותר עליו".
לדברי המכון, חלק נכבד מהמענק האמריקאי מוצא על שמירה על היתרון האיכותי מול מדינות אחרות המקבלות סיוע כזה. הסיוע מגיע בחבילה אחת עם סיוע למצרים, לירדן ולמדינות נוספות. מצרים מקבלת מארה"ב כשני שלישים מהסכומים שמקבלת ישראל. אך לדברי המכון על כל דולר שמצרים מקבלת, על ישראל להוציא בין 1.6 ל-2.1 דולר כדי לשמר את מאזן הכוחות. כתוצאה, כל דולר סיוע לישראל עולה לה בין 1.06 ל-1.39 דולר.
ע"פ מכון ירושלים לחקר שווקים, בעיה נוספת היא, ששווי הסיוע בפועל נמוך בהרבה מ-3 מיליארד דולר בשנה. תנאי המענק דורשים כי כ-75% מהסכום יוצא על רכש בארה"ב בלבד. "כשמישהו מקבל תלושי קנייה בשווי 300 ש"ח המיועדים לרכש ברשת מסוימת, ברור כי השווי האמיתי של התלושים נמוך יותר עבורו", אומר גזית. "בחלק מהסכום האדם ירכוש מוצרים שהיה יכול לרכוש במחיר נמוך יותר ברשת אחרת, ובחלק אחר הוא ירכוש מוצרים שכלל לא התכוון לרכוש. בדומה לכך, התניית הסיוע האמריקאי ברכש בארה"ב גורמת לישראל לרכוש מוצרי ביטחון בעלות גבוהה או שהיא לא צריכה".
גזית אף טוען, כי התעשייה הישראלית נפגעת מהסיוע 4 פעמים:
לדברי המכון, משרד הביטחון רוכש ציוד רב בארה"ב, על אף שבמקרים רבים התעשייה הישראלית מסוגלת לספק ציוד מתאים יותר לצרכי צה"ל ובמחיר טוב יותר. המכון מעריך את הנזק הישיר לתעשייה הביטחונית הישראלית עקב אובדן רכש בכ-600 עד 750 מיליון דולר בשנה.
מערכת הביטחון לעתים אף דורשת מחברות ישראליות לרכוש חומרי גלם יקרים בארה"ב על מנת לנצל את תקציב המענק, מה שמייקר את המוצר הסופי ופוגע בתחרותיות של התעשייה.
מכיוון שישראל רוכשת בארה"ב במקום בישראל וחלק ממוצרי התעשייה אינם בשימוש צה"ל, התעשייה מאבדת מוניטין בשוק הבינלאומי. היא נפגעת גם מהגבלות שמטילה ארה"ב על יצוא ביטחוני ישראלי למדינות זרות.
המכון מציין שהמיליארדים המובטחים מדי שנה לתקציב הביטחון פוגעים בתמריץ להתייעלות במערכת הביטחון בפרט ובמגזר הציבורי בכלל. "למה שפוליטיקאי או מנהל משרד ממשלתי ישקיעו משאבים פוליטיים בהתייעלות, קידום רפורמות ועידוד הצמיחה, כאשר תמיד ניתן לפנות לאמריקאים ולבקש תוספות, ערבויות או תנאים נוחים יותר?" שואל גזית.
המכון צופה כי עקב המשבר הכלכלי בארה"ב וקיצוצים צפויים בתקציבה, ועלייתן של מעצמות כסין והודו אשר מתעניינות במוצרים ישראלים, הנזק הכלכלי והאסטרטגי לישראל מסיוע אמריקאי יגבר בשנים הבאות וממליץ לממשלת ישראל ליזום את התנתקותה ממענקי ממשלת ארה"ב.