
"מדינת ישראל מובילה באחוז הילדים הלומדים בגני ילדים מעל גיל 3, כ-80%, אבל במסגרות עד גיל 3 יש מחסור גדול מאד", אמר יו"ר הוועדה לזכויות הילד, זבולון אורלב, בדיון הוועדה היום על יישום האמנה הבנילאומית לזכויות הילד במשרדי החינוך והתמ"ת.
בדיון מסרה אניטה יצחק, הממונה על אכיפת חוקי העבודה במשרד התמ"ת, כי המשרד מעסיק 45 פקחים ו-50 סטודנטים בחצי משרה האמונים על אכיפתם של 19 חוקי עבודה. לדבריה ילדים ובני נוער הוגדרו כאוכלוסיה מועדפת לאכיפה, הן מבחינת מתן מענה מהיר לתלונות והן באכיפה יזומה. יו"ר הוועדה אורלב ביקש לדעת מה מספר כתבי האישום שהוגשו השנה כנגד העסקה בלתי חוקית של ילדים ובני נוער ונענה כי במהלך 3 שנים הוטלו 1600 קנסות והוגשו 120 כתבי אישום נגד מעסיקי נוער וילדים בניגוד לחוק.
יו"ר הוועדה זבולון אורלב שאל את נציגי משרד החינוך האם אין מקום, בצד החקיקה שמגינה על ילדים מפני אפלייה, לחוקק גם חקיקה פוזיטיבית שתדרוש שיוויון בחינוך. "כשקובעים זכות מפורשת של שיוויון צריך להגדיר סטנדרט", השיבה יעל טישלר, עוזרת ליועצת המשפטית במשרד החינוך. "הסטנדרט הוא שלא יכול להיות שלאחד יש ולשני אין", השיב יו"ר הוועדה זבולון אורלב, "אם מהססים לחוקק חוק פוזיטיבי, זו מעין אמירה שאין שיוויון, כי אם היה שיוויון לא הייתה בעייה לחוקק חוק כזה. שיוויון מחייב שאת התקציב העומד לרשותך תחלק בצורה שיוויונית. האמנה הבינלאומית אינה קובעת מה יהיה תקציב החינוך אבל היא תובעת את חלוקתו באופן שיויוני". ח"כ אורלב ביקש להביא את הנושא לדיון חוזר ב"חלונות הגבוהים" במשרד החינוך.
טובה בן ארי, הממונה על חוק זכויות התלמיד במשרד החינוך דיווחה כי חוק ארוחה יומית לתלמיד מיושם בהדרגה. השנה זכאים ללקבל ארוחה יומית על פי חוק זב 170,000 ילדים. "וכמה מהם אוכלים בפועל?" שיסע אותה יו"ר הוועדה אורלב, "יש רשויות מקומיות שאינן מעוניינות להפעיל את מפעל ההזנה כי הן צריכות להשתתף בהוצאות". בן ארי השיבה כי בפועל רק 130,000 ילדים נהנים השנה מהארוחות, וארוחת הצהריים נמנעת מ-40,000 ילדים הזכאים לה.
"הבעיה הגדולה ביותר של מערכת החינוך היא שלמרות שזכותו של כל ילד להזדמנות שווה, יש פערים משמעותיים בין תלמידים בפריפריה לתלמידים המתגוררים במרכז". אמר יו"ר הוועדה אורלב. "הפערים בהישגים קשורים ישירות לפערים חברתיים וכלכליים".
