מדי שנה מגוירים בצה"ל כ-800 חיילים. כך נחשף הבוקר בוועדת העלייה והקליטה. כשני-שליש מהמתגיירים הם חיילות. 40 אחוז מעולי אתיופיה מגיעים לכלא צבאי.
בחודשים הקרובים יגויר בצה"ל החייל החמשת-אלפים, כאשר שני שליש מהמתגיירים הן בנות ובשנת 2010 גוירו 836 חיילים במסגרת תוכנית "נתיב". מאז הקמת התוכנית למדו בה כ-17,000 חיילים לא-יהודים, אך רק 5,000 השלימו את תהליך הגיור. נתונים אלה נחשפו הבוקר (רביעי) בועדת העלייה, הקליטה והתפוצות שדנה בקליטת חיילים-עולים, בקשיי ההשתלבות שלהם בשירות הצבאי ובהתמודדות צה"ל.
לדברי סא"ל כרמית נפתלי, ראש ענף עליה בחיל החינוך, מציינת כי בסוף שנת 2010 שירתו בצה"ל כ 40,000 חיילים-עולים. יו"ר הוועדה, ח"כ דני דנון (הליכוד) הדגיש כי צה"ל אמנם מסייע בתוכניות שונות לחיילים אלו, אך מאידך מגיעים סיפורים אישיים קשים לחברי הכנסת, על חיילים המתקשים לקנות מזון ולמצוא מקום להתארח בשבתות ובחופשות. "על החברה הישראלית להיות מודעת לקשיי החיילים הבודדים, להקל על ההתמודדות שלהם ולארח אותם בכל הזדמנות", ציין דנון.
סא"ל נפתלי ציינה כי מתוך החיילים-העולים בצה"ל, שהם כאמור 20 אחוז מכלל החיילים, 65% הם מחבר העמים, 12.5% מאתיופיה, והיתר משאר הארצות. כ-2,100 חיילים עולים מוכרים כחיילים-בודדים וזוכים לסיוע בשכר דירה. היא הוסיפה כי כ-40 אחוז מהחיילים עולי אתיופיה נשפטים ונכלאים בכלא צבאי, לפחות פעם אחת, ואילו חיילים-עולים אחרים רק כ 20 אחוז. לדבריה, צה"ל מפעיל גם תוכנית "אמיר" במשך שבעה שבועות לחיילים אתיופים בתחילת שירותם, שנועדה להכשירם לתפקידי איכות בצבא. בתוכנית השתתפו בשנת 2010 410 חיילים ובשנת 2012 מתוכננים להשתתף בה כ 700 חיילים בשנה. כמו כן מופעלת תוכנית להכשרה מקצועית או ללימודים במכינות קדם אקדמאיות, בשלושת החודשים האחרונים של השירות.
צבי אוד, יועץ לחיילים בודדים טען כי להערכתו ישנם כ 3000 חיילים בודדים בצה"ל ולא רק 2,100 כגרסת הצבא, ומתוכם רק כ 600 מתגוררים בקיבוצים והשאר בבתי חייל בערים או בדירות שכורות. לדבריו, צה"ל נכשל בקליטתם של חיילים אקדמאים עולים, שמוכנים לעשות שרות ארוך במקצוע בו התמחו – אך הצבא לא משבץ אותם נכון. אוד הוסיף כי חייל בודד שנכלא מאבד את כל זכויותיו ויכול לשוב ולקבלם רק כעבור חודשיים ובאישור ועדה מיוחדת.
סם קדוש, מנכ"ל המרכז לסטודנטים דוברי צרפתית, קרא להקים פורום קבוע לתיאום בין הצבא לבין ארגוני העולים. הוא ציין כי חלק מהעולים מגיעים לארץ באשרת תייר או במסגרת תוכנית לימודים ולפני שקיבלו אזרחות ישראלית. הם מתלבטים אם להתגייס, אך בצה"ל אין מי שישיב לשאלותיהם.
שאול גיבנר, מנהל ענף טיפול בחיילים עולים במשרד הקליטה הוסיף כי המשרד חילק בשנה האחרונה 15 וחצי מיליון ₪ כמענקים, ובכל אחת מ 14 לשכות המשרד בארץ יש אחראי לקליטת חיילים. לדבריו, בימים אלו מסתיימת הכשרתם של 22 רכזי נוער לעולי אתיופיה לטיפול בהכנה לצה"ל. אלון טגן טסמה, מרכז "זינק בעליה" בג'וינט ציין כי שיעור המתגייסים אצל עולי אתיופיה הוא גבוה במיוחד אך הבעיה היא קשיי השירות, ויש צורך בכוח אדם נוסף ללווי חיילי בני העדה, לשיחות פרטניות ולפתרון בעיות.
יושב ראש הוועדה דנון הבהיר כי הוועדה תקיים בהקדם דיון בהשתתפות ראש אכ"א שבמסגרתו תוצג התכנית לצמצום מספר העולים הכלואים בצה"ל. כמו-כן הוועדה מבקשת לקבל מראש אכ"א, בתוך שבועיים נתונים על מספר מקרי ההתאבדויות של חיילים עולים בצה"ל וקוראת לתרגם בהקדם את האתר "עולים על מדים" לשפות השונות הנדרשות.