הרב חיים ביתאן, הרב הראשי לתוניסיה, נזקק לאישור מיוחד עבור כל נסיעה שלו מחוץ לגבולות תוניסיה ובעיקר לישראל.
רק לפני כשבוע ביקר בחשאי בישראל לביקור קצר אצל בני משפחתו, וכן כדי לרכוש תשמישי קדושה לבני הקהילה בג'רבה. משביקש הרב ביתאן להאריך את השהיה בישראל כדי להשתתף בהילולא המרכזית של הרב רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל המתקיימת במושב ברכיה, כמידי שנה, קיבל התנגדות ונתבקש לחזור חזרה מיד לתוניסיה. מי יודע אולי הייתה כבר תכונה לכל ההפיכה. כך דיווח הבוקר העיתון "יום ליום".
בראיון לעיתון הוא מספר על מצב הקהילה היהודית היום, "ברוך השם המצב בסדר גמור הכל טוב מאוד. אני רוצה לציין שהממשלה שלנו דואגת לשמירה בכל מקום אשר בו גרים יהודים ואפילו יותר מזה, אם באים תיירים מהארץ שולחים שוטרים שעוקבים עליהם לשמור אותם בכל זמן שהותם שלא יאונה להם כל רע".
לשאלה האם יש לכם ספרי קודש בכל מקצועות התורה? השיב "האמת שסידורים חומשים ותהילים יש לנו ואין בעיה להביא, אבל ספרי הלכה, תלמוד ועוד פירושים על התורה הם חוששים שנביא, אולי יש בזה חומר תעמולה - הם אומרים. אבל אני חייב לציין שנשיא תוניס אישית נתן הוראה במכס ואישר לנו להביא משקל של טונות של ספרי קודש, בכל מקצועות התורה אפילו מישראל".
באי ג'רבה חיים כיום כשישים אלף תושבים מתוכם כאלף יהודים הפזורים בשכונות מפוזרות, כשלהם אחד עשר בתי כנסת, ארבע מקוואות טהרה, חנויות מזון כשרות בשילוט בולט בשפה העברית "כשר" וגם השפה המדוברת לאחר הערבית זה עברית וצרפתית.
"יחס המקומיים ליהודים טוב, וזו הוראה מלמעלה", סיפר הרב ביתאן, "היהודים במשך כל השנים לא הסתירו את הכבוד והערצה אשר הם רוחשים לנשיא המדינה שהודח, זין אלעבדין בן עלי, אשר תמיד עשה הכל כדי שלא יפגעו בהם. היהודים לא מתערבים בעניינים פוליטיים, זאת בפרט כאשר מתגלעים בעיות של מתח בסכסוך ערבי-ישראלי ולפעמים יש גם רדיפות אבל זה נעצר בהקדם".
הרב ביתן סיפר עוד, כי כשיש מתח בתגובת המקומיים, כמו למשל, בתקופת 'עופרת יצוקה' וכדומה. היהודים פשוט מתרחקים מהמרכז, לא מסתובבים בחוץ יותר מידי ומחכים עד יעבור זעם. "במבצע 'עופרת יצוקה' לפני כשנתיים שמענו היטב את התוניסאים שידעו להוכיח שהם גם יודעים לזעום ולהזדהות עם שאר המוסלמים בעולם". אבל הרב ביתאן חזר והדגיש, כי "ב"ה אצלנו בקהילה לא נפגע איש ויותר מזאת, הנשיא אז דאג לשמור עלינו שההפגנות לא יגלשו לאזורים בהם נמצאים היהודים, ואכן כך היה".
מה בעיקר פרנסתם של היהודים בג'רבה? "הרבה מיהודי ג'רבה הם חקלאים, אך יש בהם גם בעלי מקצועות אומנותיים צורפים, אורגי שטיחים, נפחים וקדרים. יש כאלו שלהם דוכנים בשווקים של ג'רבה, אך כשמגיעה שעת התפילה למנחה או לערבית, הם עוזבים הכל מאחוריהם וממהרים לתפילה במנין המתארגן בשולי השוק, המוסלמים כבר רגילים לתופעה מעין זו".