תעשיית היוגורט נולדה לפני שנים רבות עת היו מטמינים את כדי החלב באדמה כדי לשמר עליו, בהיעדר מקררים. בתהליך של תסיסה נוצרו חיידקים שהקנו לחלב עמידות והגנו עליו מפני התפתחות של חיידקים פתוגניים.
בתרבויות קדומות נקשרה ליוגורט הילה של "בריאות". באותה עת למדע הפרוביוטיקה לא היה עדיין שם; לא חקרו אותו במעבדה, לא גידלו תרביות, לא נתנו שמות לזני החיידקים הידידותיים ולא פרסמו מחקרים מדעיים בעיתונים.
בשנת 1907 צפה אליה מצ'ניקוב (לימים, חתן פרס נובל לחקר ההזדקנות), שעבד באותה עת במכון פסטר בפאריז, בעמי הבלקן ובהרגלי האכילה שלהם, עשה את הקשר המדעי הראשון בין בריאות ליוגורט. מצ'ניקוב קשר בין צריכה מרובה של יוגורט לתוחלת החיים הארוכה של עמי הבלקן, וטען שכאשר מתסיסים חלב עם חיידקי לקטובצילוס ניתן לעכב את הצמיחה של החיידקים הפתוגניים במעי, ובכך לשנות את הרכב אוכלוסיית החיידקים ולהעשיר את המעי בחיידקים ידידותיים. כרופא חוקר, המשוכנע בהשערתו, שימש מצ'ניקוב שפן ניסיון לעצמו. הוא החל שותה חלב חמוץ, שהותסס בידי חיידקים, וטען לבריאות מופלגת. כמותו, ובהשפעתו, החלו רושמים רופאים פאריזאיים למטופליהם "חלב חמוץ".
אף שטענתו של מצ'ניקוב לא הוכחה באופן מדעי אף פעם, היא היתה ללא ספק נקודת הפתיחה למדע הפרוביוטיקה. אך נראה כי החוקר הקדים את זמנו. כאשר הוא נפטר, כמה שנים מאוחר יותר, נפסק גם העיסוק המדעי בנושא החיידקים הידידותיים.
מאז ועד ימנו, שבהם אנו פועלים על סמך עובדות מדעיות, התפתח תחום הפרוביוטיקה בצורה מרשימה - ממסורת עתיקה של שימוש בחיידקים ידידותיים במזון - למדע מכוון המשכלל את החיידקים הידידותיים כתורמים לבריאותנו; ולגישה מדעית שופעת מחקרים שנמצאים בראש פירמידת ההוכחה המדעית ומראים את התועלות הבריאותיות הרבות שנושאים החיידקים הידידותיים לאדם.
פירוש השם פרוביוטיקה. פרו=בעד; ביוטיקה=חיים.
לפי ההגדרה המדעית, הפרוביוטיקה היא "תרבית חיידקים, שניתנת לבעל חיים או לאדם, ומשפיעה לטובה על הגוף ע"י השפעה על פלורת המעיים".
פלורת המעיים של האדם מהווה מערכת אקולוגית פתוחה המורכבת ממאות משפחות שונות של חיידקים שחיות בסימביוזה עם הגוף המאכסן ובינן לבין עצמן. פלורת המעיים מהווה 2-1 ק"ג ממשקל הגוף וקיימים בה כ-400 זני חיידקים.
אז מדוע בעצם אנחנו זקוקים לתוספת של חיידקים ידידותיים?
אורח החיים המודרני פוגע באיזון האקולוגי של פלורת המעיים הטבעית וגורמים חיצוניים פוגעים ביכולת ההגנה של מחסום המעי:
תזונה - לתזונה השפעה מכרעת על פלורת המעיים. התזונה המערבית - המכילה מזון מזוקק ומעובד, חומרי ריסוס והדברה, ודלה בסיבים תזונתיים - פוגעת ומדלדלת את אוכלוסיית החיידקים הידידותיים ומגדילה את הסיכוי להשתלטות של פטוגנים זיהום אוויר, קרינה ועישון משפיעים לרעה על איזון הפלורה
מתח נפשי - נוסף על ההשפעה המדכאת שיש למתח נפשי על מערכת החיסון, הוא גם משפיע על זרימת דם למערכת העיכול ועל הפריסטלטיקה, ולכן גם על פלורת המעי
תרופות – תרופות רבות גורמות לשינוי בפלורת המעיים. כמו הורמונים, מפרים את האיזון ההורמונלי ומשפיעים על ידי כך גם על פלורת המעי
אנטיביוטיקה - שימוש נרחב באנטיביוטיקה פוגע גם הוא בפלורה החיובית במעי וגורם ליצירת תנאים נוחים להיווצרות זיהומים ועמידות בפניהם.
מטרת הפרוביוטיקה אינה לחולל שינוי קיצוני בפלורת המעיים, אלא לתרום לאיזון ולאופטימציה של שיווי המשקל בין זני החיידקים במעיים. במחקרים נמצא כי ניתן להשפיע על פלורת המעיים ועל איזונה ע"י צריכת מוצרי מזון פרוביוטים
השפעת הפרוביוטיקה על האדם תלויה במספר גורמים:
- מידת האיזון הקיימת בפלורת המעי של האדם המקבל את הטיפול
- סוג וזן החיידק הניתן כטיפול פרוביוטי
- מספר החיידקים החיים הניתנים בטיפול
- משך הזמן שבו ניתן הטיפול
- נוכחות סיבים פרה-ביוטיים התורמים לשגשוג החיידקים הידידותיים
בשנים האחרונות נמצא נושא הפרוביוטיקה בתנופה אדירה ומאמרים מדעיים רבים מתפרסמים ומוכיחים את השפעתם המיטיבה של החיידקים הפרוביוטיים על תפקודי גוף רבים.
מניעה וטיפול בשלשול אקוטי בפעוטות בריאים. קיצור משך והפחתת החומרה של שלשול חריף בילדים
מחקרים קליניים רבים מצביעים על יעילות הפרוביוטיקה במניעה ובטיפול בשלשול אקוטי בילדים בריאים:
מחקר גדול, רב מרכזי, באירופה שעקב אחרי כ-290 ילדים מ-10 מדינות באירופה, עם שלשול אקוטי, הראה כי אצל ילדים שקיבלו תוספת פרוביוטיקה (LGG) נמשך השלשול זמן קצר יותר, וחומרתו היתה קלה יותר.
מחקר שעקב אחר כ-900 ילדים, מ-12 מעונות יום בפאריז, מצא כי תוספת חלב מותסס, עם חיידקי יוגורט L. casei-, הביאה לירידה בהיארעות שלשולים בילדים ולירידה במשך השלשול..
מסקנות המחקר הן שתערובת זו של חיידקים פרוביוטיים מפחיתה את חומרת השלשול ואת משך האשפוז בבית החולים בקרב ילדים עם שלשול חריף. נוסף על שיקום הפלורה החיונית במעי, פרוביוטיקה יכולה להגביר את החיסוניות המגינה של המאחסן, על ידי דיכוי ציטוקינים מעודדי דלקת ושפעול ציטוקינים נוגדי דלקת.
מסקנות מטא אנליזה גדולה שהתפרסמה בכתב העת הרפואי Pediatrics, ביססו אף הן את יעילות מתן פרוביוטיקה לילדים משלשים.
מניעת הידבקות אצל פעוטות הנתונים לחשיפה מוגברת של פתוגנים - ילדים מאושפזים ממגוון סיבות:
מחקר חדש שהתפרסם באחרונה בכתב בעת הרפואי Pediatrics, הראה כי מתן פרוביוטיקה לילדים מאושפזים מפחית את הסיכון להידבקות בזיהומים של מערכת העיכול ומערכת הנשימה.
במחקר קליני אקראי כפול סמיות, עם קבוצת ביקורת, השתתפו 742 ילדים מאושפזים שהוקצו באופן אקראי לקבוצת המחקר, וקיבלו תוספת יומית של 100 מ"ל חלב מותסס עם החיידק הפרוביוטי (LGG), או שהוקצו לקבוצת הביקורת.
תוצאות המחקר הראו שילדים שנמצאו בקבוצת המחקר היו בסיכון נמוך יותר של כ-60% לפתח זיהומים בדרכי העיכול ודרכי הנשימה, לעומת ילדים בקבוצת הביקורת. ילדים אלה סבלו פחות מהקאות ושילשולים, לעומת הילדים בקבוצת הביקורת.
מניעת אקזמה אטופית בילדים שאימותיהם שתו חלב מותסס עם חיידקים פרוביוטיים בהיריון
מתן פרוביוטיקה לנשים בהיריון, בעלות רקע משפחתי של מחלות אטופיות, ולתינוקות לאחר לידה, נמצא יעיל בהפחתת שיעור האטופיק דרמטיטיס אצל התינוקות.
במחקר מה Lancet, ניתן החיידק LGG לנשים בהיריון (4-2 שבועות לפני הלידה) ולאחר הלידה לתינוק או לאם (אם הניקה), במשך 6 חודשים נוספים.
אקזמה אטופית אובחנה בקרב 46% ילדים מקבוצת הפלסבו, לעומת 26% ילדים מקבוצת ה LGG.
מחקר המשך למחקר זה, שהתפרסם לאחר שנתיים, הראה כי ההשפעה המניעתית של מתן פרוביוטיקה בהיריון נמשכת גם 4 שנים לאחר הלידה. המחקר הראה כי בקרב ילדים, לאימהות שקיבלו את התוספת הפרוביוטית בהיריון, שכיחות אקזמה אטופית נמוכה ב-43%, בהשוואה לילדים שנולדו לאימהות שקיבלו פלסבו.
מחקרים נוספים הראו גם את יעילות מתן הפרוביוטיקה, לא רק במניעה, אלא אף בטיפול בביטויים השונים של אקזמה אטופית בילדים, ושיפור בתסמיני העור.
פרוביוטיקה מסייעת לקיצור זמן מעבר המזון במעי
מחקרים קליניים מבוקרים הראו את השפעת צריכת חלב מותסס, המכיל את החיידק הפרוביוטי Bifidobacterium animalis, על זמן קיצור המעבר במעי הגס בקרב אנשים בריאים.
השפעה על פעילות מערכת העיכול (מצבי עצירות, נפיחות בטנית ...)
צריכת מוצר חלב מותסס הביאה לירידה בנפיחות הבטנית ולשיפור זמן המעבר במערכת העיכול.נתוני המחקר תומכים בתפיסה כי האצת המעבר במעי תורמת לטיפול בנפיחות הבטנית.
פרוביוטיקה מסייעת לנוחות העיכול
צריכה יומית של מזון פרוביוטי עשויה להועיל לשיפור נוחות העיכול, והסימפטומים המתלווים לתהליך העיכול, בקרב אוכלוסייה כללית של מבוגרים
פרוביוטיקה מסייעת בהקלה על עצירות
מחקר זה מצביע על ההשפעה המיטיבה של צריכת חלב מותסס על תכיפות מתן היציאות, והקושי המלווה אותן, בקרב נשים הסובלות מעצירות.
פרוביוטיקה מסייעת לסובלים מתסמונת המעי הרגיז
נמצא כי למזון פרוביוטי השפעה מיטיבה, מבחינת אי נוחות בטנית ונפיחות, על איכות החיים הקשורה בבריאות במטופלים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז המתבטאת בעיקר בעצירות. כמו כן, נמצאה השפעה חיובית על תדירות היציאות בנבדקים עם עצירות המתבטאת בפחות משלוש יציאות בשבוע.