מחר (חמישי), כב' שבט יום העלייה של נצר חזני, היישוב הראשון בגוש קטיף מציינת מערכת החינוך בישראל את יום המודעות ליישובי הגוש שנעקרו בשנת 2005.
במשך השבוע הקרוב ישתתפו מאות מתושבי הגוש במפגשים עם אלפי תלמידי מערכת החינוך הממלכתית דתית והממלכתית על מנת להעביר להם את מורשת יישובי הגוש והחיים שנוהלו שם.
לקראת היום ערך וועד מתיישבי גוש קטיף ביחד עם מכון מאגר מוחות מחקר בקרב מדגם מייצג של בני נוער בגילאים 15-18 על מנת לבדוק את ידיעותיהם על החיים בגוש קטיף ושאלות בסיסיות בהתנתקות.
נתוני המחקר מעלים תמונה קשה שמשקפת חוסר ידע בכל הנוגע להתיישבות היהודית בגוש קטיף ולביצוע תוכנית ההתנתקות. על פי המחקר עולים הבדלים עצומים בין ידיעותיהם של הנוער הדתי לחילוני בכל הנוגע לגוש קטיף.
המחקר בוצע בימים האחרונים וכלל חמש שאלות סגורות. הוא נערך בקרב 506 בני נוער המהווים מדגם מייצג של בני הנוער בחברה הישראלית. המחקר נערך ופוקח ע"י פרופ' יצחק כץ ממכון מאגר מוחות.
לשאלה הראשונה מה היא נווה דקלים רק 17% מבני הנוער ידעו להשיב כי מדובר על הישוב הגדול מגוש קטיף. בקרב הנוער החילוני רק 6% ידעו את התשובה. 21% חושבים שזו שכונה תל אביבית,9% אמרו כי מדובר על מלון בהרצלייה ו8% מאמינים כי מדובר על עיר תנ"כית. 45% אמרו שהם לא יודעים.
לשאלה היכן היה גוש קטיף רק 36% מכלל הנוער ידעו ו20% מהנוער שמגדיר את עצמו כחילוני. 12% מכלל הנוער חשבו כי גוש קטיף ממוקם ברמת הגולן.
בשאלה מתי נערכה ההתנתקות (יש לציין שגם השאלה הזאת כמו כל כל השאלות במחקר היא שאלה סגורה) ענו 41% הנוער את התשובה הנכונה. בקרב הנוער הדתי 70% זוכרים את השנה.
לגבי ראש הממשלה שביצע את ההתנקות עולה מן המחקר כי אריאל שרון כנראה צרוב בתודעת הנוער הישראלי לגבי ההתנתקות. למעלה מ60% מבני הנוער ידעו כי שרון עמד בראש המדינה באותה תקופה. לגבי מספר התושבים שהיה בגוש 72% מבני הנוער לא ידעו כי בגוש היו כ-9000 תושבים שהתגוררו ב21 יישובים שונים. 5% מבני הנוער חשבו כי בכל יישובי גוש קטיף התגוררו עד 1000 אנשים וחלקם גם האמינו כי גוש קטיף הכיל ישוב בודד אחד.
דורון בן שלומי, מנהל וועד מתיישבי גוש קטיף, אמר "מערכת החינוך צריכה לראות בנתונים אלו תמרור אזהרה, ללא קשר לעמדה פוליטית, לאדישות ולבורות - ולאפשר משאבים, בעיקר של זמן לנדבכים שבנו את שרשרת ההתיישבות במדינת ישראל. זוהי אחריות המערכת שהצעירים בישראל מגלים חוסר ידע מופגן לאירועים היסטוריים-חברתיים-אנושיים דרמטיים שהתרחשו "מתחת אפם" בעת היותם ילדים גדולים. יש חובה וצורך כי המערכת תעודד את בתי הספר החילונים והדתיים ללמוד על החיים בגוש קטיף ועל תוכנית ההתנתקות עם הדעות השונות שהיו סביב העקירה".
בן שלומי הוסיף "תפקידנו לא לבכות על מה שאין -אלא לעבוד קשה על הקניית הידע על החיים והעוצמה שהיו בגוש קטיף כחלק ממפעל ההתיישבות הציוני במדינת ישראל".
במשך השבוע הקרוב ישתתפו מאות מתושבי הגוש במפגשים עם אלפי תלמידי מערכת החינוך הממלכתית דתית והממלכתית על מנת להעביר להם את מורשת יישובי הגוש והחיים שנוהלו שם.
לקראת היום ערך וועד מתיישבי גוש קטיף ביחד עם מכון מאגר מוחות מחקר בקרב מדגם מייצג של בני נוער בגילאים 15-18 על מנת לבדוק את ידיעותיהם על החיים בגוש קטיף ושאלות בסיסיות בהתנתקות.
נתוני המחקר מעלים תמונה קשה שמשקפת חוסר ידע בכל הנוגע להתיישבות היהודית בגוש קטיף ולביצוע תוכנית ההתנתקות. על פי המחקר עולים הבדלים עצומים בין ידיעותיהם של הנוער הדתי לחילוני בכל הנוגע לגוש קטיף.
המחקר בוצע בימים האחרונים וכלל חמש שאלות סגורות. הוא נערך בקרב 506 בני נוער המהווים מדגם מייצג של בני הנוער בחברה הישראלית. המחקר נערך ופוקח ע"י פרופ' יצחק כץ ממכון מאגר מוחות.
לשאלה הראשונה מה היא נווה דקלים רק 17% מבני הנוער ידעו להשיב כי מדובר על הישוב הגדול מגוש קטיף. בקרב הנוער החילוני רק 6% ידעו את התשובה. 21% חושבים שזו שכונה תל אביבית,9% אמרו כי מדובר על מלון בהרצלייה ו8% מאמינים כי מדובר על עיר תנ"כית. 45% אמרו שהם לא יודעים.
לשאלה היכן היה גוש קטיף רק 36% מכלל הנוער ידעו ו20% מהנוער שמגדיר את עצמו כחילוני. 12% מכלל הנוער חשבו כי גוש קטיף ממוקם ברמת הגולן.
בשאלה מתי נערכה ההתנתקות (יש לציין שגם השאלה הזאת כמו כל כל השאלות במחקר היא שאלה סגורה) ענו 41% הנוער את התשובה הנכונה. בקרב הנוער הדתי 70% זוכרים את השנה.
לגבי ראש הממשלה שביצע את ההתנקות עולה מן המחקר כי אריאל שרון כנראה צרוב בתודעת הנוער הישראלי לגבי ההתנתקות. למעלה מ60% מבני הנוער ידעו כי שרון עמד בראש המדינה באותה תקופה. לגבי מספר התושבים שהיה בגוש 72% מבני הנוער לא ידעו כי בגוש היו כ-9000 תושבים שהתגוררו ב21 יישובים שונים. 5% מבני הנוער חשבו כי בכל יישובי גוש קטיף התגוררו עד 1000 אנשים וחלקם גם האמינו כי גוש קטיף הכיל ישוב בודד אחד.
דורון בן שלומי, מנהל וועד מתיישבי גוש קטיף, אמר "מערכת החינוך צריכה לראות בנתונים אלו תמרור אזהרה, ללא קשר לעמדה פוליטית, לאדישות ולבורות - ולאפשר משאבים, בעיקר של זמן לנדבכים שבנו את שרשרת ההתיישבות במדינת ישראל. זוהי אחריות המערכת שהצעירים בישראל מגלים חוסר ידע מופגן לאירועים היסטוריים-חברתיים-אנושיים דרמטיים שהתרחשו "מתחת אפם" בעת היותם ילדים גדולים. יש חובה וצורך כי המערכת תעודד את בתי הספר החילונים והדתיים ללמוד על החיים בגוש קטיף ועל תוכנית ההתנתקות עם הדעות השונות שהיו סביב העקירה".
בן שלומי הוסיף "תפקידנו לא לבכות על מה שאין -אלא לעבוד קשה על הקניית הידע על החיים והעוצמה שהיו בגוש קטיף כחלק ממפעל ההתיישבות הציוני במדינת ישראל".