פרקליטו של יונה אברושמי, עו"ד אבי עמירם, מייצר על כך שמרשו בזבז את מיטב שנותיו בבית הכלא, כלשונו. לדבריו לו היה לאברושמי גב פוליטי חזק הוא כבר היה משתחרר מזמן. "בשנת 2002 בית המשפט העליון החליט לשחרר אותו שחרור מוקדם, אבל בגלל בדיקת שתן מחשידה החליטו לבטל את השחרור ולהחזיר אותו לוועדת השחרורים וכך שחרורו נדחה פעם אחר פעם עד היום הזה".
עו"ד עמירם טוען שפרקליטות המדינה ניהלה נגד אברושמי מאבק אידיאולוגי. "הם ניסו למנוע את שחרורו בכל מחיר, אין לי ספק שאם זה לא היה רצח פוליטי הוא היה משתחרר לפני שנים, אני מלווה אותו כבר למעלה מעשור וראיתי כל הזמן איך שרות בתי הסוהר מקשה עליו. הם מנעו ממנו בכל השנים האלה אפילו לצאת לאזכרות לאחיו שנפל במלחמת יום כיפור, לא אפשרו לו לעלות להר הרצל כדי להתייחד עם אחיו וזה רק בגלל התיוג של הרצח שלו כרצח פוליטי".
עו"ד אבי עמירם מקווה שיונה אברושמי יוצא עכשיו סוף סוף לחיים חדשים. "היום הוא יוצא לחופשי, וזה יונה אברושמי אחר, לצערי בניגוד לאסירים אחרים שזכו לגיבוי חברתי כלכלי, יונה לא זכה לשום גיבוי, אפילו התאחדות עולי כורדיסטן אליה פנינו לא סייעה לו, הוא נלחם לבד".
עמירם מאשים את ארגוני הימין שלא עמדו בכל השנים האלה לצידו של אברושמי. "אני יודע שאת אנשי המחתרת היהודית הם גיבו בצורה טוטלית, ותמכו בהם, לא סתם תקופות המאסר שלהם קוצרו. יונה אברושמי היה באותו מפלס כמו אנשי המחתרת אבל הוא לא נהנה מגב פוליטי. לכל אורך הדרך הוא טען שהמעשה שלו, נבע מהקיצוניות שאפיינה את אותם ימים והביאה אותו לביצוע המעשה. אלה היו הימים הקשים של תחילת שנות השמונים, במאבקים המרים בין השמאל לימין על רקע מלחמת לבנון. ההפגנות הסוערות מול משרד ראש הממשלה. יונה נקלע לאחת ההפגנות האלה מול המשרד של ראש הממשלה דאז מנחם בגין, הוא הביע צער על המעשה וחרטה מלאה, אבל אף אחד לא נתן לו גב".