לאחר חודשים ארוכים של מתיחות בין חברי כנסת מישראל ביתנו לבין חברי הכנסת מהמפלגות הערביות על רקע פרשת המשט התורכי, נרשמה הפסקת אש לאחר שחברת הכנסת ליה שמטוב (ישראל ביתנו) הגישה הצעת חוק המבקשת לתקן עיוות בחוק בתי הדין הדתיים.
בהצעה "הזכות לקבל מסמכים בשפה רשמית" טוענת חה"כ שמטוב כי עברית וערבית הן שפות רשמיות בישראל ובשל כך חייבים בתי הדין הדתיים הנחשבים כמוסדות רשמיים של המדינה לאפשר למי מבעלי דין המגיעים לבית משפט לקבל מסמכים בכל שפה רשמית שיבקשו.
מקורבים לחה"כ שמטוב הסבירו כי הצעת החוק באה על רקע טענות להפליה של עורכי דין ישראלים בבתי הדין השרעיים שלא מקבלים תרגומים של הדיונים והעתקי פרוטוקולים בעברית. שמטוב ציינה כי "מדובר בחוק חשוב שיפתור בעיה ממנה סובלים עורכי דין ובעלי דין המבקשים לקבל את שירותם של עורכי דין שלא בהכרח דוברים ערבית".
על החוק החד צדדי לכאורה, חתומים גם חברי כנסת מהמפלגות הערביות חד"ש ורע"מ-תע"ל ואלה יבקשו ליישם את החוק גם בבתי הדין הרבניים כאשר החלטות וכן פסקי דין יינתנו לבקשת מי מהצדדים גם בערבית. "מבחינתי אין שום בעיה שערבי שמצא את עצמו צד בבית דין רבני יקבל כל חומר רלוונטי גם בערבית" אמרה חה"כ שמטוב והוסיפה: "נהפוך הוא, אין לי בעיה עם כל אדם באשר הוא, ובלבד שהוא שומר חוק ונאמן למדינת ישראל".
בהצעה "הזכות לקבל מסמכים בשפה רשמית" טוענת חה"כ שמטוב כי עברית וערבית הן שפות רשמיות בישראל ובשל כך חייבים בתי הדין הדתיים הנחשבים כמוסדות רשמיים של המדינה לאפשר למי מבעלי דין המגיעים לבית משפט לקבל מסמכים בכל שפה רשמית שיבקשו.
מקורבים לחה"כ שמטוב הסבירו כי הצעת החוק באה על רקע טענות להפליה של עורכי דין ישראלים בבתי הדין השרעיים שלא מקבלים תרגומים של הדיונים והעתקי פרוטוקולים בעברית. שמטוב ציינה כי "מדובר בחוק חשוב שיפתור בעיה ממנה סובלים עורכי דין ובעלי דין המבקשים לקבל את שירותם של עורכי דין שלא בהכרח דוברים ערבית".
על החוק החד צדדי לכאורה, חתומים גם חברי כנסת מהמפלגות הערביות חד"ש ורע"מ-תע"ל ואלה יבקשו ליישם את החוק גם בבתי הדין הרבניים כאשר החלטות וכן פסקי דין יינתנו לבקשת מי מהצדדים גם בערבית. "מבחינתי אין שום בעיה שערבי שמצא את עצמו צד בבית דין רבני יקבל כל חומר רלוונטי גם בערבית" אמרה חה"כ שמטוב והוסיפה: "נהפוך הוא, אין לי בעיה עם כל אדם באשר הוא, ובלבד שהוא שומר חוק ונאמן למדינת ישראל".
