הפגנה במצרים
הפגנה במצרים

בתום מלחמת העולם השנייה מצאו במצרים מקלט קרוב ל-8000 קצינים וחיילים של גרמניה הנאצית והם בפועל יסדו את ממשל מצרים כפי שהוא נראה היום.

כך רב המתנקשים אוטו פון סקורצני ייסד את השירותים החשאיים של מצרים, אלוף וורמאכט מינצל את כוחות השיריון, איש האס אס דירליוונגר אימן את הכוחות המיוחדים ואפילו אנואר סאדאת, קודמו של מובראק והחותם על הסכם שלום בין ישראל למצרים, בתקופת המנדט היה במאסר על ריגול לטובת גרמניה הנאצית.

אוטו פון סקורצני, רב מחבלים יד ושם GOOGLE  



כבר בזמן מלחמת העולם השנייה 90 אחוזים מהאליטה המצרית תמכו בגרמניה הנאצית. היום מקובל לחשוב כי אלו היו תוצאות של דעות אנטי בריטיות בתוך המדינה, שהמצרים החזיקו בדעה של "חבר של אויבך- חברך". אך מהלך ההיסטוריה מראה כי יסודות האהדה לגרמניה הנאצית היו טמונים ביסודות אחרים.

בשנות השלושים במצרים השליטה הפוליטית והכלכלית במדינה לא היתה שייכת לערבים אלא למיעוטים, הנוצרים הקופטים, המרונים והמיעוט הארמני. כך לדוגמה אחוז הרופאים במדינה השייך למיעוט הנוצרי היה קרוב ל-50 אחוזים כאשר בפועל אחוז הנוצרים במדינה היה שישה אחוזים בלבד.

בשנות האבעים כללה הקהילה הארמנית 40 אלף נפשות והקהילה היהודית מנתה כ-100 אלף איש. הקהילות היהודיות והארמניות החזיקו קרוב ל-60 אחוזים מכלל כלכלת מצרים. מדיניות בריטניה המנדטורית פעלה במתן דגש על מיעוטים במדינה בשיטה של "הפרד ומשול". גרמניה לעומת זאת צידדה ב"רוב המוסלמי".

בתום מלחמת העולם השנייה אלפי אנשי צבא גרמנים, בכללם אנשי אס.אס, נהרו לתוך מצרים. לפי ממצאי מכון ויזנטל היו במדינה עד שמונת אלפים חיילים וקצינים שהתיישבו.

לפי תחקיר האתר IZRUS הוקם ארגון בשם ODESSA שאחד ממייסדיו היה ה"מופתי של ירושלים" חאדג' אמין אל חוסייני והשני הוא רב המחבלים של היטלר אוטו פון סקורצני. סקורצני בשנות 52-53 היה אחראי להקמת כוחות הקומנדו המצרי ואף לקח חלק בפעולות הקומנדו באיזור סיני ורצועת עזה.

ל"זכות" המופתי יש לייחס את הקמת גדוד האס.אס דובר ערבית "האנשר" שכלל 26 אלף מוסלמים שלכבודם הופיע בשנת 1942 תשדיר בערבית ברדיו גרמניה "ערבים! הלחמו כאחד על זכויותכם המקודשות! הרגו יהודים בכל מקום שתמצאו. זה דבר נאה להיסטוריה, דת ואללה. זה מה שיציל את כבודכם!"



עיתון Welt המזרח גרמני שיצא ב28 לדצמבר 1958 מציין כי "קהיר הפכה לעיר מקלט לנאצים נמלטים". אפשר להצביע על הקמת מחנות ריכוז למתנגדי ממשל נאצר. אחד ממקימי מחנות אלו היה לא אחר מהנרי ווילרמן (נעים פאחים) שהקים את מחנה "סמרה" כ200 קילומטרים מאלכסנדריה, אבל זוכרים אותו בתור... מפקד מחנה הריכוז דחאו. על הקמת המשטרה הצבאית של מצרים פיקד נעים אל נשר, הלא הוא לאופולד גליים, סגן מפקד הגסטאפו בוורשה, האיש האחראי לדיכוי אלים במרד בגטו וורשה. ליועץ השר לבטחון פנים התמנה יהואקים דוימלינג שהיה מפקד הגסטאפו בדיסלדורף. את כוחות השיריון במצרים הקים גנרל וורמאכט אוסקר מינצל.

רבים מצוררים נאצים, שהשתתפו בהשמדה המונית של יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים, מצאו להם מקום מושב בטוח במצרים. כך ברנרד בנדר (במצרים בזהות של חליל אבן סלאם) שפיקד על כוח מיוחד של הגסטאפו באוקראינה.

הדבר המעניין הוא שברית המועצות, שאלפי מתושביה נטבחו בידי אותם האנשים, מעולם לא תבעה את הסגרתם, למרות שהייתה מודעת היטב לזהותם. למען חברות עם נאצר נוצר מצב מוזר שבו לכל כוח במצרים היו שני "יועצים" בהירי עור – האחד דובר עם מבטא רוסי והשני עם מבטא גרמני. 500 "מתנדבים" לחמו בגליל ויפו לצד מתפרעים מוסלמים של חוסייני. כך עד מגיני דגניה שחלק מהם זה עתה הגיע לארץ ישראל כפליטי מחנות השמדה נדהמו לשמוע בחשכת הליל פקודות בגרמנית ואף לזהות בין הרוגים אנשים תכולי עינים עם כתובת קעקע SS על פרק כף היד(סימן ההיכר לאנשי וואפן אס אס).

לאחר המהפכה הצבאית במצרים וההשתלטות של נאצר על המדינה ב1952 השתפר מצב היועצים הגרמנים. כך חבר "מועצת המהפכה" חסאן איברהים הודה כי עוד בשנת 1942 הוא וחבריו הקצינים העבירו מידע לפלדמארשל רומל באל אלמיין על המצב הכוחות הבריטיים.

נשיא אנואר סאדאת אף בילה בכלא הבריטי לאחר שנחשד ב"ביון לטובת גרמניה הנאצית". עיתון מערב גרמני כתב ב-1976, "יחסו של סאדאת לגרמניה נובע מהשפעת אביו שסבר ש"על הגרמנים אפשר לסמוך" הנשיא המצרי שחתם על הסכם השלום למד גרמנית והעביר מידע סודי על הבריטי לטורי השיריון של רומל שקרבו למצרים.

את הכבוד שרכש לנאצים לעיתים ביטא סאדאת בדרכים מוזרות – זה המכתב שפרסם סאדאת בעיתון "אל מוסאבאט" שיצא בקהיר בשנת 1953 "היטלר היקר, אני מברך אותך רק על כך שהצלחת לתקוע טריס בין צ'רציל לבני בריתו אנשי השטן". בינתיים המשיך סאדאת למלא באנשי הגסטאפו את לשכתו – את מקום מנהל אגף התעמולה תפס חוסה נסלימאן – אוברפירר אס.אס מוזר יחד עם עוזרו, איש האס אס בובלה, שייסדו את תנועת נוער ערבי דוגמת היטלריוגנד.