ח"כ פרופ' אריה אלדד מתייחס ביומן ערוץ 7 לדבריו של האלוף במיל. יורם יאיר, נגד כהונת אלופים בשיא הקריירה כמזכירים צבאיים לראשי ממשלה. ח"כ אלדד ניסה בעבר הלא רחוק לקדם הצעת חוק שתקבע שאלופים לא ישובו מתפקיד מזכיר צבאי לראש ממשלה לתפקיד ביצועי. לטעמו של אלדד נכון יהיה להפוך את תפקיד המזכיר הצבאי לתפקיד אחרון בזירה הצבאית ובכך למנוע פוליטיזציה של הצבא.
ביומן ערוץ 7 מסביר אלדד את המניעים שהובילו להצעת החוק שניסה לקדם בשעתו. "מה שהיה נהוג בעבר הוא הנכון. אסור שאחרי תפקיד המזכיר הצבאי יחזור קצין לתפקיד פעיל. היה נהוג שזהו התפקיד האחרון בצבא, ובכך בעצם גרמו לכך שאין צורך בצינון".
עם זאת מדגיש אלדד כי הוא רואה את הבעיה באפיק שונה מזה שאותו רואה האלוף יאיר. בעוד יאיר מוצא בעייתיות באבדן התמימות של הקצין, כהגדרתו, הרי שאלדד סבור ש"הבעיה היא לא אבדן התמימות אלא הבעיה היא שקצין שיוצא מחצר ראש הממשלה בפעם הבאה שיישאל על עמדת הצבא הוא יציג עמדה שהזירה הפוליטית מעוניינת בה ולא את עמדתו המקצועית. אנשים הרי לא אוהבים להעלות הצעות שלא יתקבלו".
דוגמא לדבריו מציג אלדד בשאלת התקיפה הקרקעית במלחמת לבנון השנייה. להערכתו אם מיודע קצין ששירת בקרבת ראש הממשלה מה היא הדעה הרווחת במסדרונות הממשל הרי שלכשישאל לדעתו לא יאבק כנדרש על עמדה הנוגדת את העמדה אותה שמע בקרבת ראש הממשלה. התוצאה המיידית של מציאות כזו היא פגיעה הן במערכת השיקולים של הקצין והן במערך קבלת ההחלטות המדינית של קברניטי המדינה מאחר ולא שמעו את הדעה האחרת כנדרש.
לכל זאת מוסיף אלדד וקובע כי במקרה גלנט הדברים מקבלים ממד נוסף. "מעבר לעניין האישי של גלנט בחצרו של אריאל שרון ששם אין כמעט אדם שיכול היה לצאת מהחצר הזו ללא שחיתות. השחיתות הייתה שם כלי עבודה", הוא אומר ומציין כי מעבר לשחיתות אישית רווחה בחצרו של שרון גם שחיתות אידיאולוגית שבה "הכול נתון לקנייה ולמכירה", תפיסה הפוגמת בהלכי מחשבתם של כל המקורבים והמתנהלים בחווה.
באשר לטענות נגד גלנט מציין אלדד כי אמנם אלו נעשו בתקופה מוקדמת לשירותו בחצר שרון, אך השררה והמציאות בה "אין גבול לחוצפה ולתאוות הכוח" מנעו ממנו לוותר על מעמדו והנכסים שנדמה היה לו ששייכים, "כי בחצר שרון לא מוותרים על עניינים אישיים. אם הוא לא היה עובר שם אולי היה נוהג אחרת".
ומדוע לא קודמה הצעת החוק שלו לכלל ביצוע? אלדד מספר שבדיקה שנעשתה הראתה שראש הממשלה, שר הביטחון ושרי הממשלה האחרים מתנגדים להצעת החוק, ובשל קצבה מצומצמת של הצעות חקיקה לכל חבר כנסת "היה מיותר להעלות את זה". עם זאת הוא מעריך שההצעה תמצא את זמנה בין אם בשעת דימדומי הממשלה או דווקא בשעה זו בה הביקורת רבה על קשרי הצבא והפוליטיקה.
סוגיה נוספת שעלתה בשיחה עם אלדד היא האפשרות שהפיכות הממשל במדינות ערב תגענה גם לירדן, ובכך יקודם אולי רעיון 'ירדן היא פלשתין', רעיון בו הוא דוגל.
"קיים יותר משביב תקווה, אבל כשם שהמומחים לא ידעו לחזות את מה שקרה במצרים לא ניתן לחזות את מה שיקרה בירדן", אומר אלדד המציין כי לו יתרחשו הפגנות המונים בירדן הרי שהסבירות הגבוהה היא שהן תהיינה על רקע המוצא האתני של רוב העם, המוצא הפלשתיני, שעליו מולך שלטון זר, שלטון האשמי.
אלדד אף ממליץ למלך עבדאללה לקום כבר כעת ולהכריז על עצמו כמנהיג המדינה הפלשתינית ובכך למנוע מהומות עתידיות, שעשויות להתרחש "בעוד שבוע או בעוד חצי שנה".