כבר בשנת 2007 הוכן באוניברסיטת חיפה דו"ח מיוחד על העומס החמור במערכת המשפט, דו"ח שהציב את ישראל במצב עגום ומדאיג ביותר ביחס למערכות משפט אחרות במדינות אחרות. פחות משבוע לאחר התאבדותו של השופט בן עטר ז"ל, התאבדות שעל פי הערכות התרחשה בשל העומס הזה.
שוחחנו על ממצאי הדו"ח ההוא ביומן ערוץ 7 עם ד"ר אמנון רייכמן שיחד עם פרופ' ערן גדות-ויגודה חיבר את הדו"ח.
"גילינו שאנחנו בחמישייה הפותחת ביחס העומס לשופט ומדובר באתגר משמעותי למערכת המשפט אם אנחנו רוצים שאזרחים יזכו למשפט הוגן", אומר ד"ר רייכמן המעריך שגם אם חלק ממסקנות הדו"ח נלקחו בחשבון ושופרו מספר פרמטרים - הרי שכעת ישראל ממוצבת במקום השישי או השביעי במידרוג המדאיג הזה.
"העומס הגדול ביותר נמצא בקצוות – בבית המשפט העליון ובבתי משפט השלום. בבתי משפט השלום יכול להיות מצב של מאה החלטות ששופט צריך לקבל ביום, החלטות מסוגים שונים. עד כמה הוא מספיק, זה תלוי בשופט ובמהות הבקשה, יש מורכבות ויש פשוטות", אומר רייכמן המציין כי אחד התיקים הבעייתיים ביותר הוא גרימת מוות בתאונות דרכים שכן במקרים אלו מדובר בנאשמים נורמטיביים, ללא עבר פלילי, ומנגד העונש עשוי להיות ישיבה בכלא, עונש מרתיע שכדי להימנע ממנו מצטיידים הנאשמים, שלא פעם הפרוטה מצויה בכיסם, במיטב עורכי הדין, "ולכן משפט כזה לוקח זמן רב".
בהכנת הדו"ח המדובר לפני כארבע שנים נבחנו המציאויות במדינות דומות לישראל במספר האוכלוסייה, בתל"ג ובפרמטרים נוספים, לצד בחינת מצבה של ישראל מול מדינות השונות ממנה בסעיפים אלה. כאמור, הבחינות הללו הציבו את ישראל במצב מטריד מאוד.
רייכמן מספר על התכנסות שנתית של נציגים ממדינות אירופה שיחד בוחנים דרכי התמודדות עם התופעה, ובימים אלה עושה ישראל מהלכים כדי להיכלל בכנס הזה במגמה לשפר את המציאות המשפטית אצלה.
לטעמו של רייכמן הפתרון טמון בראש ובראשונה בהוספת שופטים, אך גם בניצול נכון יותר של שעות העבודה, במשמרות ובמהלכים ניהוליים נוספים שימנעו עתירות סרק וכיוצא באלה. "הכי קל היה להעלות את האגרות ואז לצמצם תביעות, אבל לא זה מה שאנחנו רוצים. צריך להיות איזון".
רייכמן מעריך ש"ברגע שהמערכת עובדת בעומס הסיכוי לטעות גדול יותר", הוא מתבטא באופן זהיר באשר לסיכוי שבבתי הכלא יושבים אסירים שלא חטאו רק בשל טעויות שיפוט. "יש שני סוגי טעויות – ישנה הרשעת חף – אדם מודה בעבירה שלא ביצע במסגרת עסקת טיעון כדי שלא להיכנס להליך משפטי. הוא מעדיף עונש קל וכך אדם חף מפשע נענש על מה שלא עשה. ישנה גם התפשרות יתר על המידה עם עבריינים חמורים יותר".
ומה נעשה באותו דו"ח לא מחמיא של גדות-ויגודא ורייכמן? מסתבר שדווקא נעשה. "הופתענו מההיענות של משרד האוצר ומערכת המשפט לדו"ח שלנו", הוא מספר. בעקבות הדו"ח הוספו תקנים לשופטים נוספים, אך בכך אין די. "כעת צריך לעדכן את הדו"ח. לבדוק מה נעשה, להוסיף המלצות בהן גם להגביל את יכולת הערעור. צריך לאפשר שתי ערכאות ערעור ולא מעבר לכך".
לכך מוסיף רייכמן ומציין כי גם מערכת המיחשוב שהוכנסה באחרונה למערכת המשפט ועוקבת אחר תפקודו של כל שופט בכל דקה ודקה, יש בה כדי להוסיף לחץ על השופטים. "המערכת החדשה מאפשרת לבית המשפט לשלוט בזמנו של השופט. בכל חמש דקות יודעים מה הוא עושה ומה הוא כותב. חלק מהשופטים מוצאים את עצמם בסיטואציה לא נעימה. היו שהשוו את עצמם לקו ייצור שנמדד בכמות התיקים שהוכרעו. אי אפשר להתייחס לשופטים כמו אל פקיד שצריך למלא טפסים. צריך לתת להם זמן לנהל את התיק".
לכל זאת מוסיף ד"ר רייכמן ואומר כי על המערכת לפעול גם מול שופטים שאינם יעילים.