התקשורת הישראלית הקפידה שלא לפספס את סיקור ייצוא התפוחים מרמת הגולן לסוריה. עיתונאים וצלמים הוזמנו לתעד את האירוע המתרחש זו השנה השביעית, אבל האם יתכן שהייצוא הזה סותר למעשה את החוק הישראלי?

ובכן, חוק איסור הסחר עם מדינות אויב, החוק המכונה 'חוק 1939', מגדיר בדיוק עם מי אסור לעשות עסקים. החוק ידוע ומפורסם והוא אף מופיע באתר משרד התמ"ת כדי שיהיה ברור ליצואנים עם מי אסור להם לעשות עסקים, וכך נכתב באתר משרד התמ"ת תחת הכותרת 'פקודת המסחר עם האויב – 1939':

פקודת המסחר עם האויב - 1939 מגבילה את הסחר עם מדינות אויב (יצוא ויבוא). נכון להיום, המדינות שהסחר עימן אסור ע"פ פקודת המסחר עם האויב הן איראן, סוריה ולבנון. למעשה גם עיראק נחשבת מדינת אויב לעניין זה, אולם הסחר עימה הותר ע"פ הרשאה מיוחדת של שר האוצר (שהוא השר הממונה על ביצוע הפקודה). תוקף ההרשאה הזו יפוג ב-12.7.2011".

אם כן, כפי שראינו בלשון החוק לא הסתפקו בהגדרה כוללנית למונח 'מדינות אויב' אלא פירטו שהאיסור חל על סוריה, איראן ולבנון. לגבי עיראק יש מדיניות מיוחדת.

העברנו שאילתא למשרד התמ"ת: "ע"פ האמור באתר משרדכם החוק  1939 מונע סחר עם מדינות אויב כדוגמת סוריה. כיצד הדברים מתיישבים עם ייצוא התפוחים מהגולן?".

בתוך זמן קצר השיבו אנשי משרד התמ"ת. במשרד לא התכחשו לאמור בחוק, אבל ציינו ש" ייצוא התפוחים הינו נושא באחריות משרד החקלאות (יצוא תוצרת טרייה )", ועוד הוסיפו וקובעו כי "פקודת היצוא (סחר עם האויב ) הינה – פקודה באחריות שר האוצר, כך שההתייחסות  הפורמאלית לכך צריכה להגיע ממשרד האוצר".

מיהרנו ושיגרנו בקשת הסבר דומה גם למשרד האוצר האחראי על יישום החוק, וזו התשובה שקיבלנו משם: "על פי פקודת המסחר עם האויב, 1939, שר האוצר מוסמך לתת היתר מסחר (יבוא או יצוא) למדינות הנופלות תחת תחולת הפקודה. כל מסחר עם מדינות אלו, מחייב אישור פרטני. אישורים אלו ניתנים במשורה ומוגבלים בהיקף ובזמן ומספקים מענה נקודתי. יצוא תפוחים המיוצרים ברמת הגולן לסוריה, הינו דוגמה להיתר שכזה".

אם כן, מתברר שאמנם החוק אוסר לסחור עם סוריה, אבל למען  יצוא התפוחים נחלץ שר האוצר כדי לאשר חריגה מהחוק הזה. ביקשנו לדעת מתי פורסם דבר האישור הזה ברשומות, וקצת התפלאנו לנוכח תשובת דובר משרד האוצר: "על ההיתר לא חלה חובת פרסום ברשומות".

לנו נותר לשאול אז איך נדע מה מותר ומה אסור? מדוע לא פורסם דבר האישור המיוחד הזה שנתן שר האוצר ברשומות? ובתקשורת? כזכור האישור המיוחד לסחר עם חברות עיראקיות פורסם גם פורסם.

פרט נוסף עולה משיחה שקיימנו עם כלכלן העוקב אחר הסחר החקלאי לרצועת עזה ולסוריה. לדבריו מטרת הסחר הזה היא להמשיך ולשמור על מחיר גבוה בישראל לתוצרת החקלאית, שכן המחיר עשוי היה לרדת אם טונות הסחורה המועברות לעזה ולסוריה היו יוצרות עודפים בישראל. הא מזכיר את דבריו של מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות שהעריך בהתייחסו לסחר עם עזה, שהגברת הסחר הוא אינטרס של שני הצדדים, ועבור המגדלים הישראלים מדובר בתרומה כפולה הן של הכנסות כספיות ישירות והן ייצוב המחירים בשוק המקומי ומניעת היווצרות עודפים.

מנגד מוביל המהלך בפועל להורדת מחירים של אותה תוצרת במקומות אליהם היא מגיעה. היגיון ישראלי שכזה.