נכון הכתבה הבאה היא אולי עוד סיפור, אבל בשביל מ' (השם המלא שמור במערכת) היא כל החיים. את מ' אני פוגש באילת במהלך כנס תורני, היא נראית בחורה נורמטיבית ודתית.
בתה הקטנה מתרוצצת ממקום למקום והיא אחריה. כשהיא מתיישבת מולי, היא מזהירה אותי כי סיפורה קשה. "אין לי מזל בחיים", היא אומרת ושותקת.
מ' (26) נולדה במרכז הארץ, שלוש אחיות בבית להורים נרקומנים, כבר בגיל צעיר משרד הרווחה התערב ושלח אותה ואת אחיותיה למשפחות אומנות, "כבר מגיל קטן עברתי התעללויות, ההורים הרביצו לי ומדי פעם שרפו לי את הידיים, הרווחה עלתה על זה והעבירה אותי למשפחה אומנת, גם שם לא היה לי קל, בחיים לא קיבלתי ממשפחתי חום ואהבה, זה כל כך היה חסר לי", היא מספרת.
"ההידרדרות בחיים שלי הגיעה בגיל 15, סגריות, אלכהול, לא בא לי ללמוד והושפעתי מחברות, הייתי יוצאת בבוקר וחוזרת בערב, באיזה שהוא שלב חזרתי לבית אמי שכבר הספיקה להיפרד מאבא, כל יום שהלכתי לזרוק זבל, הייתי פוגשת ערבי (מחמוד) בשנות ה-20 שעבד במוסך שהיה בסמוך לבית. חצי שנה הוא רדף אחריי, חצי שנה יום יום, הוא בהתחלה קנה לי סגריות ובירה, אמר שאיכפת לו ממני".
"מחמוד לקח אותי לדירה שלו בלוד ואני רק בת 16, סגר אותי במשך כל היום והרביץ לי, הצלחתי לברוח והוא שיכנע אותי לחזור", למה חזרת, שאלתי אותה?, מ' השיבה "כשאין לך אוכל, שתיה ובית, משהו לישון , בגד ללבוש - אתה חוזר גם אם אתה יודע שזה הגיהנום".
מחמוד לא לקח סיכונים ואחרי זמן קצר הבריח אותה לחברון, "בגיל 16 וקצת הגעתי לחברון, נכנסתי להריון כשבמהלכו ניסה מחמוד לאסלם אותי אבל היום אני יודעת שנסיונו לא צלח וזה לא תופס, לא הבנתי בהתחלה מילה בערבית היום אני יודעת לדבר ערבית שוטף".
אהבת אותו? אני שואל, "לא אהבתי אותו , אבל לא היה לי אף אחד בעולם, אמא שלו בחברון נתנה לי משקה אדום במשך שבוע שלם, פתאום אהבתי אותו, כל ההריון הוא הרביץ לי ומיותר לספר שהיו לו עוד נשים, היה לי שיער ארוך והוא משך בו וגרר אותי במדרגות, כלאו אותי בחדר, שעות ארוכות הייתי בחושך ובאפלה בלי שאיש ישמע אותי, אם היינו יוצאים בתוך חברון היו מלבישים אותי כמו ערביה, אם יש גיהנום אני הייתי בו, תקופה שאין אף אחד שיכול לעזור לי".
לא ניסית לברוח? "פעם נסיתי לברוח וחייל צה"ל ניסה לירות בי כי חשב שאני ערבייה".
"הבת הראשונה נולדה לי, ומחמוד ביקש שאני אתחתן איתו בשביל שתהיה לו תעודת זהות ישראלית, חודשיים שוב הייתי מוכה ומושפלת".
"ניסו לקחת ממני את הבטחת הכנסה מביטוח לאומי, הפקיד הדתי הבין שמשהו לא בסדר והביא לי טלפון של יד לאחים, התקשרתי ויום למחרת הם הגיעו ולקחו אותי לרמת הגולן, חיי ניצלו".
בדרך לרמת הגולן עצרה מ' בביתו של רבה של צפת, הרב שמואל אליהו, "את חייבת לפגוש מישהו", אמרו לה ביד לאחים. הרב אליהו לקח אותה למקווה האר"י ומשם נסעה למשפחה ברמת הגולן לשיקום.
"שאין חום ואין אהבה בבית", אומרת מ', "מהר מאוד יכולים להגיע לגיהנום ולמצב שבו הייתי, אני מכירה חברה שההורים שלה מאוד עשירים ומפורסמים, והיא הולכת היום עם ערבי. אני מאוד דואגת לה".
"אין לי מזל. אולי זה התיקון שלי בחיים, לעבור את הגיהנום שעברתי, היום אני עם 3 ילדים לבד בלי בעל, לאן אלך? לאן אפנה?".
לסיום אני שואל את מ' מה החלום שלה, "החלום שלי?", היא אומרת לי, "הלוואי שאני אמצא בחור יהודי טוב שיאהב אותי, יתן לי ולילדי חום, אהבה ובית. זה החלום שלי".