אנחנו בשיאו של חודש אדר א' ובפינתנו זו, נעסוק באחד הנושאים שנידונו בהלכה - מתי מציינים את יום הזכרון למי שנפטר בחודש אדר בשנה רגילה, האם באדר א' או באדר ב'.
אנו מביאים בפניכם את תשובתם של רב הישוב עתניאל, הרב רא"ם הכהן, רבה של צפת, הרב שמואל אליהו ורבה של רמת-גן, הרב יעקב אריאל.
הרב רא"ם הכהן:
אם יום המיתה היה בשנה מעוברת ברור שיום השנה יחול בשנה מעוברת באותו התאריך ובשנה רגילה בחודש אדר.
השאלה היא מתי נוהגים את יום השנה בשנה מעוברת כשיום המיתה היה בשנה רגילה. מצינו שלוש דעות:
א. תרומת-הדשן מכריע שדין יום השנה כנדרים שאליבא דר' יהודה חלים באדר ראשון וכרוב הפוסקים שפסקו כר' יהודה, וכן הכריע הרמ"א ובגשר-החיים כתב שכך מנהג הרוב.
ב. המחבר פסק שיש לצום באדר שני והחתם-סופר כתב שאין לזוז מפסק המחבר, סברתו היא שתענית ביום הזכרון תלוי בדין שלמלעלה, ודין שלמעלה הוא מתי שהוא לפי האמת חודש אדר ואינו תלוי בלשון ובדעת בני אדם כנדרים, ובלשון תורה מבואר שאדר הוא אדר השני וכמו שדרשו במגילה.
ג. הרמ"א הביא מתשובות מהר"י וייל בשם מהר"י מולין לצום בשני האדרים ומביא שכך סבר גם המהרש"ל. מהמגן-אברהם ומשאר פוסקים רואים שמנהג זה לא נתפשט (אע"פ שהגר"א סבר שכך צריך לעשות מעיקר הדין).
הרב שמואל אליהו:
כתב בשולחן ערוך שאזכרה בשנה מעוברת באדר שני: "כשאירע יום שמת אביו או אמו באדר והשנה מעוברת - יתענה באדר ב'". גם אזכרה יעשו בשנה מעוברת באדר השני.
ברמ"א כתב: "ויש אומרים דיתענה בראשון... וכן המנהג להתענות בראשון, מיהו יש מחמירין להתענות בשניהם". הרמ"א פסק כרבי יהודה ולפי דעתו סתם אדר הוא אדר ראשון. אעפ"כ כתב רמ"א כתב: "ויש מחמירים להתענות בשניהם".
דעת הגר"א לצום בשני האדרים ולדעת המג"א מי שנדר לצום ביום שמת אביו - חייב לצום יומים, כיון שזה כבר ספק דאורייתא.
נפטר באדר שני ואזכרה בשנה מעוברת – בזה גם הרמ"א מודה שהאזכרה באדר שני וכך כתב הרמ"א: "אם לא שמת בשנת העיבור באדר שני - דאז נוהגים להתענות בשני" ולכן במקרה זה לפי כולם יעשו יארצייט רק באדר שני.
(מתוך העלונים 'שבת בשבתו', 'קול צופייך' ומאתר ישיבה)