ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ דוד אזולאי, דנה היום (שלישי) בשתי הצעות חוק העוסקות בשימוש חוזר במים אפורים – הצעת חוק הגנת הסביבה של חברי הכנסת ניצן הורוביץ, דוד אזולאי, דב חנין, שי חרמש, ליה שמטוב, יוחנן פלסנר, איתן כבל ומשה גפני ובהצעת חוק הגנת הסביבה של חברי הכנסת דב חנין, שי חרמש, ניצן הורוביץ וכרמל שאמה.
במהלך הדיון, רוב הנוכחים היו בעד הצעות החוק אם כי גופים שונים הביעו הסתייגויות לסעיפים ולנוסח החוק.
בפתח הדיון אמר ח"כ חנין כי מצוקת המים של מדינת ישראל הינה בעייה מוכרת וכי חלק מפיתרון הבעייה יוכל להתאפשר על ידי שימוש חוזר במים, "אין הצדקה להדיח את האסלות במי שתייה. זו הפקרות".
ח"כ ניצן הורוביץ ציין כי קיימות כיום חברות עסקיות רבות שרוצות להיכנס לתחום טיהור המים האפורים והסדרת העניין בחוק תאפשר את פעולתם המסודרת.
ח"כ דוד אזולאי אמר כי בעולם אידיאלי, הממשלה הייתה צריכה ליזום בעצמה את הסדרת טיהור המים האפורים בחקיקה. הוא הסכים עם ח"כ חנין כי כאשר קיים מחסור במים ודיונים קשים על מחירי המים, לא יעלה על הדעת שלא לעשות שימוש חוזר במים.
עו"ד בני זלמנוביץ' ממשרד הפנים, אמר כי משרדו תומך בהצעות החוק והציע כי הליך ההיתר שיינתן למתקן טיהור מים אפורים יהיה באחריות משרד הפנים. מר אלון זסק, ראש אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה, אמר כי הם תומכים בהצעת החוק תוך כדי מחויבות לשמירת בריאות הציבור. מר שלום גודלברגר, מהנדס ראשי ארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, אמר כי משרדו מתייחס באופן שונה למערכות מים אפורים במוסדות ציבור בהם ניתן לפקח על בריאות הציבור לבין מערכות פרטיות שבהם אין יכולת פיקוח. עוד אמר כי אחת מהצעות החוק מבקשת לאפשר הקמת מערכות מים אפורים בעוד שההצעה השנייה מבקשת לחייב את הקמתן, "לחייב אזרחים להקים מערכות מים אפורים – זו לא הפילוסופיה שלנו", אמר.
מר דוד וינברג, מהנדס ארצי תכנון וקולחין במשרד הבריאות, טען כי מחירי המתקנים לטיהור מים אפורים גבוהים מאד ואם יחייבו את הציבור לרכוש מתקנים כאלו, זו תהיה "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה". עוד הזהיר מפני חיבורים צולבים של צנרת מים אפורים ומי שתיה. על כך השיב לו ח"כ חנין כי כולנו עושים שימוש בחשמל ואף אחד לא ביטל את השימוש בחשמל מפני החשש שמישהו יכניס עפרון לשקע.
עו"ד דן כרמלי, סמנכ"ל ליחסי ממשל, כנסת וחקיקה באיגוד לשכות המסחר, אמר כי הם תומכים בהצעות החוק וכי יש להצעות החוק השלכות כלכליות, צרכניות, וסביבתיות ארוכות טווח. הוא הדגים כי רק בפרויקט ציבורי אחד – עיר הבה"דים – עשויים להיחסך 330,000 מ"ק מים לשנה, אם יוקמו בה מערכות טיהור למים אפורים שישמשו להדחת אסלות.
מר פול שטיינר, יו"ר חטיבת מיחזור מים אפורים, באיגוד לשכות המסחר, הדגיש כי שימוש חוזר במים אפורים יעיל מהתפלה שכן התפלה דורשת השקעת אנרגיה מרובה. עו"ד רינת לוי – מוסקוביץ', מהפרקליטות הצבאית, אמרה כי צה"ל תומך בהצעת החוק וכי החוק מאד משמעותי שכן יהיה ניתן לחסוך באופן משמעותי במים במקלחות חיילים, במתקני שטיפת כלי רכב ועוד. גב' שירה כספי מעמותת אדם טבע ודין, אמרה כי לאור משבר המים יש לתמוך בכל פה בהצעת החוק. היא הוסיפה כי קל מאד להבחין בין צנרת של מים אפורים לצנרת מי שתיה ואין לדאוג לחיבורים צולבים.
בסיכום הדיון הציע יו"ר הועדה, ח"כ דוד אזולאי, כי הועדה תצביע בעד איחוד הצעות החוק לקראת קריאה ראשונה. הוא ביקש מכל הנוכחים לפעול לגיבוש ההצעה עד הדיון הבא על מנת שהועדה תוכל בדיון הבא לאשר את הצעת החוק לקריאה ראשונה.
בתום הדיון נערכה הצבעה שבה אוחדו הצעות החוק.