חמישים אחוז מהמעסיקים הנקנסים על הפרת זכויות עובדים – לא משלמים
כך נחשף בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת, שדנה במעמדם של עולים חדשים עובדי קבלן – בעיקר עולים מחבר העמים. יו"ר הוועדה דני דנון: עושק שכירים הוא לא-יהודי ומנוגד לחוק. חובה להחמיר את הענישה והאכיפה
כמה עובדי קבלן יש בישראל – קשה לדעת. מחד טוענת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי מדובר בכ 120 אלף איש בלבד ואילו באיגוד לשכות המסחר מדובר על יותר מכפול מכך: רבע-מיליון איש. וועדת העלייה והקליטה של הכנסת דנה בשורת צעדים לשמירה על זכויותיהם של עובדי הקבלן, ובפרט העולים החדשים שביניהם. יו"ר הוועדה ח"כ דני דנון (הליכוד) ציין כי "ניצול עובדים ועושק שכרם הוא בניגוד למסורת היהודית ובניגוד לחוק הישראלי. נדרוש להגביר את הענישה ולהגדיל את כמות הפקחים לאכיפה".
ממסמך שהכין לדיון מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי השכר הממוצע של עובדי קבלן בישראל הוא 4,182 ₪ בלבד, מחצית מהשכר הממוצע במשק (העומד על כ-8,300 ₪). מהמסמך מתגלה עוד כי למעלה מ35% מהמועסקים בקרב עולי אתיופיה הם בלתי-מקצועיים, אצל עולי חבר העמים האחוז עומד על 12.5 ואילו בקרב הישראלים הותיקים רק ארבעה אחוזים עובדים בעבודות בלתי-מקצועיות.
רוית טיכובר, ממשרד המסחר והתעשייה גילתה בדיון כי כל חברה המבקשת להתמודד במכרז ממשלתי מחויבת לקבל דו"ח האם היא מפרה חוקי עבודה, והאם הצטברו כנגדה קנסות ותלונות. לדבריה בחמש השנים האחרונות חלה עלייה ניכרת במספר התלונות שהתקבלו מידי שנה, מ-801 בשנת 2005 ל-4,607 פניות בשנת 2010. במהלך השנים 2010-2007 הוטלו כ-300 קנסות בסכום כולל של 4,442,475 ₪, ואולם כמחצית מהמעסיקים שנקנסו – כלל לא שילמו את הקנס.
עו"ד לב שניידר מעמותת "צנטוריון" סיפר ברוב חברות השמירה משתכרים כ 21 ₪ לשעה, והעובדים חוששים לאבד את מקום העבודה, ולכן עובדים ללא חופשות. אם יצאו לחופש מקום העבודה יימסר לאחר.
ח"כ מרינה סולודקין (קדימה) התריעה כי " עובדי הקבלן והשמירה, הוא תחום פרוץ. משרד התמ"ת וההסתדרות מרוצים מעצמם, והמדהים הוא שלא יוצאים להפגנות כמו במצרים. לדבריה, הגיעו אליה תלונות על מטפלות בקשישים הנהפכת לעובדי משק-בית ומפחדות להתלונן שמא יפוטרו.
יעל וולפנזון, מ"במעגלי צדק" טענה כי הוראות החשב הכללי באוצר, לעניין שמירה על זכויות עובדי שמירה וניקיון מחייבות בין היתר עריכת ביקורת שוטפת על ההתקשרויות עם חברות ניקיון ושמירה, מתן פנסיה לעובדי הקבלן מהיום הראשון וכן אוסרות על קבלת הצעות מכרז במחירי הפסד. הוראות אלו אינן חלות על גופים ציבוריים כאוניברסיטאות וכן קופות חולים ובתי חולים, לכן – לטענת "במעגלי צדק" - במקומות אלו נפוצות במיוחד תופעות של הפרת זכויות עובדי הקבלן.
כך למשל בשנה האחרונה חשפו סטודנטים הפעילים ב"פורום להעסקה ישירה" באוניברסיטה העברית בירושלים, מגמה ארוכת שנים של הפרת חוקי עבודה בקרב חברות ניקיון ואבטחה הנמצאים בהתקשרות עם האוניברסיטה, לרבות- פגיעה בשכר המינימום, אי תשלום שעות נוספות, תשלום חלקי לקופות גמל ועוד. כמו כן, יש חשש כי האוניברסיטה קיבלה הצעות במכרזי הפסד מצד החברות הזוכות במכרזי הניקיון. כלומר, הסכום שהקבלנים מקבלים בעבור שעת עבודה, איננו מכסה את העלות הכוללת להעסקת העובדים, ובוודאי אינו מאפשר רווח כלשהו לקבלן. התוצאה היא שבמקום שבו אין פיקוח על מכרזי הפסד מצד מזמין השירות, קבלנים "נאלצים" לעשות את הרווח שלהם על גב העובדים, ולמנוע מהם הפרשות פנסיה וחופשות. ממצאים דומים לגבי הפרות זכויות עובדים, נמצאו גם בבתי חולים גדולים ברחבי הארץ.
החלת הוראות החשב הכללי גם על גופים ציבוריים הוצע ע"י עמותת "במעגלי צדק" כאחד מהפתרונות האפשריים להתמודדות עם תופעת עושק עובדי הקבלן. מהלך זה יחייב מזמיני שירותים לקחת אחריות על העובדים אשר מבצעים יומיומית עבורם, אך לא מועסקים ישירות על-ידם כביכול באמתלה של חסכון כלכלי.
מתברר כי כבר בשנת 99' המליץ מבקר המדינה להחיל הוראות אלו של האוצר גם על גופים ציבוריים: "..מנתונים שהתקבלו מגופים אלה מדובר בהעסקה של אלפי עובדים, שעלות העסקתם מגיעה לכ-650 מיליון ש"ח בשנה. גופים אלה עוסקים בכספי ציבור וחלקם אף מקבלים תקציב או תמיכה מכספי המדינה, ולכן ההוראה עשויה להנחותם באשר לשמירת זכויות העובדים של קבלנים המספקים להם שירותים..".
יו"ר הוועדה ח"כ דנון הדגיש כי יעקוב אחרי פעילות החשב הכללי באוצר באשר לתמחור המכרזים בשירות המדינה, כדי למנוע מכרזים גירעוניים שייגרמו בסופו של דבר לפגיעה בזכויות העובדים והפרת חוקי המגן. דנון גם קרא לחשב הכללי לחשב הכללי לפעול בתיאום עם המשרד לקליטת העלייה, לפתור את מחסום השפה של העולים המועסקים ע"י חברות קבלן על מנת לאפשר שתלושי השכר והחוזים יתורגמו לשפת העובד. דנון ציין כי לעתים קרובות, בעיית השפה עלולה להיות קריטית לצורך מימוש הזכויות, והוסיף כי משרדי האוצר והתמ"ת יתבקשו לדווח מדי שנה על הקנסות המוטלים על מעסיקים המפרים זכויות עובדים - ושיעור הגבייה.
כך נחשף בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת, שדנה במעמדם של עולים חדשים עובדי קבלן – בעיקר עולים מחבר העמים. יו"ר הוועדה דני דנון: עושק שכירים הוא לא-יהודי ומנוגד לחוק. חובה להחמיר את הענישה והאכיפה
כמה עובדי קבלן יש בישראל – קשה לדעת. מחד טוענת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי מדובר בכ 120 אלף איש בלבד ואילו באיגוד לשכות המסחר מדובר על יותר מכפול מכך: רבע-מיליון איש. וועדת העלייה והקליטה של הכנסת דנה בשורת צעדים לשמירה על זכויותיהם של עובדי הקבלן, ובפרט העולים החדשים שביניהם. יו"ר הוועדה ח"כ דני דנון (הליכוד) ציין כי "ניצול עובדים ועושק שכרם הוא בניגוד למסורת היהודית ובניגוד לחוק הישראלי. נדרוש להגביר את הענישה ולהגדיל את כמות הפקחים לאכיפה".
ממסמך שהכין לדיון מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי השכר הממוצע של עובדי קבלן בישראל הוא 4,182 ₪ בלבד, מחצית מהשכר הממוצע במשק (העומד על כ-8,300 ₪). מהמסמך מתגלה עוד כי למעלה מ35% מהמועסקים בקרב עולי אתיופיה הם בלתי-מקצועיים, אצל עולי חבר העמים האחוז עומד על 12.5 ואילו בקרב הישראלים הותיקים רק ארבעה אחוזים עובדים בעבודות בלתי-מקצועיות.
רוית טיכובר, ממשרד המסחר והתעשייה גילתה בדיון כי כל חברה המבקשת להתמודד במכרז ממשלתי מחויבת לקבל דו"ח האם היא מפרה חוקי עבודה, והאם הצטברו כנגדה קנסות ותלונות. לדבריה בחמש השנים האחרונות חלה עלייה ניכרת במספר התלונות שהתקבלו מידי שנה, מ-801 בשנת 2005 ל-4,607 פניות בשנת 2010. במהלך השנים 2010-2007 הוטלו כ-300 קנסות בסכום כולל של 4,442,475 ₪, ואולם כמחצית מהמעסיקים שנקנסו – כלל לא שילמו את הקנס.
עו"ד לב שניידר מעמותת "צנטוריון" סיפר ברוב חברות השמירה משתכרים כ 21 ₪ לשעה, והעובדים חוששים לאבד את מקום העבודה, ולכן עובדים ללא חופשות. אם יצאו לחופש מקום העבודה יימסר לאחר.
ח"כ מרינה סולודקין (קדימה) התריעה כי " עובדי הקבלן והשמירה, הוא תחום פרוץ. משרד התמ"ת וההסתדרות מרוצים מעצמם, והמדהים הוא שלא יוצאים להפגנות כמו במצרים. לדבריה, הגיעו אליה תלונות על מטפלות בקשישים הנהפכת לעובדי משק-בית ומפחדות להתלונן שמא יפוטרו.
יעל וולפנזון, מ"במעגלי צדק" טענה כי הוראות החשב הכללי באוצר, לעניין שמירה על זכויות עובדי שמירה וניקיון מחייבות בין היתר עריכת ביקורת שוטפת על ההתקשרויות עם חברות ניקיון ושמירה, מתן פנסיה לעובדי הקבלן מהיום הראשון וכן אוסרות על קבלת הצעות מכרז במחירי הפסד. הוראות אלו אינן חלות על גופים ציבוריים כאוניברסיטאות וכן קופות חולים ובתי חולים, לכן – לטענת "במעגלי צדק" - במקומות אלו נפוצות במיוחד תופעות של הפרת זכויות עובדי הקבלן.
כך למשל בשנה האחרונה חשפו סטודנטים הפעילים ב"פורום להעסקה ישירה" באוניברסיטה העברית בירושלים, מגמה ארוכת שנים של הפרת חוקי עבודה בקרב חברות ניקיון ואבטחה הנמצאים בהתקשרות עם האוניברסיטה, לרבות- פגיעה בשכר המינימום, אי תשלום שעות נוספות, תשלום חלקי לקופות גמל ועוד. כמו כן, יש חשש כי האוניברסיטה קיבלה הצעות במכרזי הפסד מצד החברות הזוכות במכרזי הניקיון. כלומר, הסכום שהקבלנים מקבלים בעבור שעת עבודה, איננו מכסה את העלות הכוללת להעסקת העובדים, ובוודאי אינו מאפשר רווח כלשהו לקבלן. התוצאה היא שבמקום שבו אין פיקוח על מכרזי הפסד מצד מזמין השירות, קבלנים "נאלצים" לעשות את הרווח שלהם על גב העובדים, ולמנוע מהם הפרשות פנסיה וחופשות. ממצאים דומים לגבי הפרות זכויות עובדים, נמצאו גם בבתי חולים גדולים ברחבי הארץ.
החלת הוראות החשב הכללי גם על גופים ציבוריים הוצע ע"י עמותת "במעגלי צדק" כאחד מהפתרונות האפשריים להתמודדות עם תופעת עושק עובדי הקבלן. מהלך זה יחייב מזמיני שירותים לקחת אחריות על העובדים אשר מבצעים יומיומית עבורם, אך לא מועסקים ישירות על-ידם כביכול באמתלה של חסכון כלכלי.
מתברר כי כבר בשנת 99' המליץ מבקר המדינה להחיל הוראות אלו של האוצר גם על גופים ציבוריים: "..מנתונים שהתקבלו מגופים אלה מדובר בהעסקה של אלפי עובדים, שעלות העסקתם מגיעה לכ-650 מיליון ש"ח בשנה. גופים אלה עוסקים בכספי ציבור וחלקם אף מקבלים תקציב או תמיכה מכספי המדינה, ולכן ההוראה עשויה להנחותם באשר לשמירת זכויות העובדים של קבלנים המספקים להם שירותים..".
יו"ר הוועדה ח"כ דנון הדגיש כי יעקוב אחרי פעילות החשב הכללי באוצר באשר לתמחור המכרזים בשירות המדינה, כדי למנוע מכרזים גירעוניים שייגרמו בסופו של דבר לפגיעה בזכויות העובדים והפרת חוקי המגן. דנון גם קרא לחשב הכללי לחשב הכללי לפעול בתיאום עם המשרד לקליטת העלייה, לפתור את מחסום השפה של העולים המועסקים ע"י חברות קבלן על מנת לאפשר שתלושי השכר והחוזים יתורגמו לשפת העובד. דנון ציין כי לעתים קרובות, בעיית השפה עלולה להיות קריטית לצורך מימוש הזכויות, והוסיף כי משרדי האוצר והתמ"ת יתבקשו לדווח מדי שנה על הקנסות המוטלים על מעסיקים המפרים זכויות עובדים - ושיעור הגבייה.