הבור הוא מושג בצה"ל ובמערכת הביטחון. לא בכדי כנראה ניתן לו השם הזה. הבור הוא מוצב הפיקוד העליון ממנו מתנהלת המלחמה. עמוק בבטן האדמה במתחם הקריה, הוא המקום ממנו ניתנות הפקדות ביום קרב, והבור הוא התחתית הכי עמוקה שיש "כורה בור בו יפול" נאמר במקורותינו.
הספר הזה, מעבר לעובדה שהוא כתוב בצורה יפה ומעניינת (מעניין גם החיבור בין שני כותביו דן מרגלית איש "ישראל היום" ורונן ברגמן איש "ידיעות אחרונות" בהוצאת כנרת זמורה ביתן), הוא ספר שנכתב מתוך מגמה.
למרגלית ולברגמן יש קו מחשבה לפיו הם הולכים. הספר מפנה כל העת אצבע מאשימה לעבר הרמטכ"ל היוצא, גבי אשכנזי, וקובע כי התנהגותו בפרשת "מסמך הרפז" אינה ראויה, והיא שהובילה במידה רבה לא רק להשתלשלות העניינים המכוערת, אלא גם למתן חסות לקצין נוכל, שבפעולותיו סיכן את בטחון המדינה. גם ברק יוצא ממנו רע. שלא תחשבו שעליו פסחו בכותבים אם כי במינון נמוך הרבה יותר.
הפרשן ראובן פדהצור כותב עליו שפעולותיו של אשכנזי בפרשת המסמך אכן מעוררות סימני שאלה רבים "ייתכן מאוד שהשניים צודקים, זאת נדע אולי אחרי שיפורסם דו"ח המבקר. אך הניסיון להוכיח את הטענות שלהם מבוסס על הרבה ספקולציות ועל הקשרים נסיבתיים. ברוב דפי הספר נזהרים מרגלית וברגמן מלקבוע במפורש שהרמטכ"ל אשכנזי עשה שימוש מעשי ב"מסמך הרפז".
הם רק רומזים שוב ושוב כי אשכנזי לא רק שהחזיק בלשכתו את המסמך זמן רב לפני שפורסם, אלא גם השתמש בו כדי לקדם את שני היעדים שלשמם הוא נכתב: למנוע את מינוי גלנט לרמטכ"ל ולהוביל להארכת כהונתו של אשכנזי עצמו", אומר פדהצור. יתכן והוא צודק, יתכן גם שלא. אישית,לי מפריע עיתוי פרסום הספר. אבל זו מטרתו - למכור. לדבר עליו ובכך עשו בעלי ההוצאה החלטה נכונה. דיברו עליו הרבה. צריך לקרוא, לדעת מראש שלא הכל ברור וידוע ונכון. חשוב אבל לקרוא כדי להפנים מה קורה בחברה שלנו. החברה שהצבא הוא מעל הכל ואנחנו מאמינים לו בכל דרך וצורה.