שופטי בג"ץ, אשר גרוניס, סלים ג'ובראן וניל הנדל, דחו על הסף את עתירת תנועת אומ"ץ, אשר דרשה מהפרקליטות להעמיד לדין את עו"ד אורי מסר בפרשיות אולמרט.
בעתירה טענה תנועת אומ"ץ, כי לאור ההחלטה על העמדתם לדין של מעורבים אחרים בפרשיות אלו, ביניהם ראש הממשלה לשעבר אולמרט וראש לשכתו, שולה זקן, ההחלטה להימנע מהעמדתו לדין של עו"ד מסר אינה סבירה באופן קיצוני ודינה להתבטל.
בהחלטתם כתבו שופטי בג"ץ, כי "נראה כי המשיבים (פרקליט המדינה ופרקליט מחוז י-ם - ש.פ) בחנו לעומק את מעורבותו של המשיב 3 (עו"ד אורי מסר - ש.פ) בפרשיות השונות והחליטו לאחר שיקול דעת, בהחלטה מנומקת, שלא להעמיד את המשיב 3 לדין. יש לזכור כי "בית משפט זה חזר ופסק בכל שנות קיומו במאות פסקי דין, אין הוא מחליף את שיקול הדעת של ...הרשות המבצעת בשיקול דעתו שלו; כי בחינתו של בית המשפט אינה בודקת את תבונתה או את יעילותה של ההחלטה השלטונית אלא את חוקתיותה או חוקיותה".
"במקרה דנן, חרף טענות העותרת, לא נראה כי היא העמידה תשתית לטענה כי החלטת המשיבים לא חוקית, ולא נראה כי יש בהחלטה חריגה קיצונית ממתחם הסבירות. אכן, שיקול הדעת של רשויות התביעה אינו חסין מפני ביקורת שיפוטית, כשהעילה המרכזית לביקורת כזו היא עילת הסבירות. אך כפי שהודגש במקרים רבים מתחם הביקורת של בית משפט זה הוא צר", הוסיפו השופטים.
לדבריהם, "בכל הקשור להערכת טיב הראיות לרשויות התביעה אף יש מרחב שיקול דעת רב יותר. התערבותו של בית משפט זה בשיקול הדעת של רשויות התביעה בדבר חומר הראיות תהא מצומצמת עד מאד, ותתאפשר רק מקום בו העמדה בדבר משקל הראיות תהא בלתי סבירה בעליל ובאופן קיצוני".