יושב ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת יריב לוין רואה בפיגוע הטבח באיתמר הוכחה נוספת, עבור אותם אלה שעדיין זקוקים להוכחה שכזו, בדבר התנהלותם של הפרטנרים הפלשתיניים. "ישנם לצערי כאלה שצובעים את האויב הפלשתיני בצבעים בהירים וורודים", הוא אומר וקובע כי הטבח מחייב גורמים שכאלה להשיב לשאלות בדבר תכניותיהם למסירת שטח נוסף לידי הפלשתינים או קידום הקמתה של מדינה פלשתינית. "איך נמנע מקרים שכאלה ואיך נתפוס מחבלים אם נמסור עוד שטח או אם תקום מדינה פלשתינית?", הוא שואל.
"הפיגוע הזה מחייב אותנו לדרוש מראש הממשלה ומהממשלה לחזור לקווי הממשלה הראשוניים ולקווי עמדות הליכוד, כלומר התנגדות למדינה פלשתינית וחזרה להתיישבות ובנייה", אומר לוין.
באשר לשתיקתם התמוהה של שרי הליכוד אל מול תכניותיו המדיניות של ראש הממשלה אומר לוין כי הוא אינו מבין את ההתנהלות הזו. "לאורך כל התקופה מאז נבחרתי לכנסת אני מדגיש שנבחרנו כדי שנלך בדרכנו וזו הדרך היחידה שיכולה להביא לביטחון ואולי בעתיד גם לשלום. אין דרך אחרת, וכל ניסיון להתאים את דרכנו לעמדות האופוזיציה או לעמדות העולם נדון לכישלון".
מוסיף לוין וקובע כי הוא אינו בודד במערכה הזו. "חבריי שותפים למסקנה הזו והשאלה היא רק עד כמה יתנו פומבי לדעתם. אני מאמין שאיש ציבור צריך לתת פומבי לדעות שלו". עוד הוא מוסיף ומציין כי מאז ההצלחה לבלימת רעיון ההקפאה השנייה קיימת התעוררות בליכוד והכרה בכוחם של חברי הכנסת למנוע מהלכים המנוגדים לעמדותיהם האידיאולוגיות, וזאת תוך שיתוף פעולה בתוך המפלגה ועם גורמי קואליציה נוספים. "צריכה להיות עמידה משותפת של חברי קואליציה. במאבק ההקפאה הצלחנו כי היינו יחד. לבד לא ניתן להגיע לתוצאות".
ובאשר ללחצים בהם נתון ראש הממשלה אומר חבר הכנסת לוין כי "ראש הממשלה אמנם נמצא בהתמודדות בינלאומית לא פשוטה, אבל את התמיכה הוא צריך לקבל בבית. אנחנו צריכים ויכולים לשנות מדיניות. זו לא גזירת גורל", הוא אומר ותולה את ההצלחה בהבהרת עמדותיהם הפומבית של שרי ליכוד. "אני שומע הסכמה. רוב השרים שותפים לעמדה הזו ורובם גם אומרים את הדברים בפורומים סגורים לראש הממשלה. ברור שקשה לנהל מדיניות כשכל שר מתנהל ככל העולה על רוחו", הוא אומר, אך מיד מוסיף כי החשש מנאום בר אילן שני וההקפאה בפועל של ההתיישבות בגושי ההתיישבות מביאה למסקנה שהגיעה העת שלא לחשות אלא להביע עמדות התואמות את עמדותיו הבסיסיות של הליכוד.
"אמרתי לראש הממשלה בישיבת הסיעה, ובכוונתי לומר זאת שוב בפגישה שנקבעה לנו, נבחרתי לדרך מסוימת וכולנו שותפים לדרך הזו. אני ער לקשיים ואכן נתנו גיבוי מרחיק לכת להתמודדות מול הלחצים, אבל המבחן הקובע הוא מבחן התוצאה, ובמבחן הזה צריך לבדוק אם פנינו לבניה או ליצירת תקדימים להעברת חלקים מהשטח לרשות הפלשתינית בין במילים ובין במעשים. אם הכיוון הוא בנייה אז בונים, אבל אם הכיוון הוא לדרך אחרת הרי שזו לא דרכי ולא דרכו של רוב מוחלט בסיעת הליכוד, וחושב שהדברים יאמרו".