לפני מאה שנים לא היו ברקודים, "תגי מחיר" הם אלה שהכווינו את הלקוחות לפני רכישת המוצר.
הקונה היה מצביע על מוצר, אשר ברצונו היה לקנות, המוכר הכריז על מחיר שרצה לקבל לא מהעלות או מהרווח על המוצר, אלא מהיכולת של הקונה לשלם (העשירים היו משלמים יותר). לרוב לבושו של הקונה היה מאבחן אותו מול המוכר.
האגדה מספרת כי את המחירונים המציא בשנת 1905 סמואל וולטון (מי שעתיד לייסד את רשת הסופרמארקטים וולמארט הענקית בארצות הברית) שאז היה עבד כשוליית מוכר צעיר, בן 15 והיה ביישן מדי להתמקח על המוצרים. הוא תלה מחירים והופתע, כאשר כל הסחורה במרכול נמכרה עוד באותו יום.

הברקוד הומצא בשנת 1949 בידי דוקטורנט אוניברסיטת לונדון דרקסל ברנרד סילבר. הוא נהג לספר כי את הרעיון לקח מקוד מורס. “רק הרחבתי ומתחתי את המקפים את הנקודות לקווים עבים או דקים", הרעיון במשך כל שנות החמישים של המאה שעברה נותר על המדף ומצא שימוש רק באמצע שנות השישים עם הופעת מחשבים אישיים ולייזרים.
הברקודים הראשונים היו עגולים, משמע הקווים המוכרים לנו היום היו יוצרים מעגל. זה נעשה בכדי להקטין אפשרות לשגיאה ואפשר היה לסרוק ברקוד מכל כיוון וזווית.
המוצר הראשון עם ברקוד שנסרק בקופות סופרמארקט היה אריזת מסטיקים Wrigley JucyFruit ב26 ביוני 1974. היום האריזה נשמרת כמוצג מוזיאוני בSMITHSONIAN MUSEUM OF AMERICAN HISTORY .
הברקוד לא חייב להראות כרצף פסים שחורים לבנים משעמם. מעצבים הצליחו ליצורת אומנות שלמה על גבי הברקודים מבלי לפגוע בנתוני הסריקה שלהם. יש לזה מושג אומנותי «Barcode art». הנה כמה לדוגמה:

ישנם הרבה סוגי ברקודים, אך לרוב ניתן להפרידם לשתי קבוצות: חד ממדיים ודו ממדיים. החד ממדיים מהווים את הרצף הרגיל של קווים עבים או דקים. הדו ממדיים מהווים מטריצות בהן המידע מקודד בעזרת נקודות שונות לכל צד הברקוד (QR CODE). אם הקודים הפשוטים מאפשרים קידוד של שורת מספרים אחד של עד 32 תווים, הברקודים הדו ממדיים הם כבר ממש מתקדמים ושומרים עד 3 קילובייט של מידע מקודד.

למרבית הטלפונים הסלולריים של ימינו נלוות תוכנה המאפשרת לסרוק את כל סוגי הברקודים (מה שהקים לתחייה את כל נושא הברקודים) - כי הם מאפשרים זיהוי מהיר של מוצרים או כתובות אתרי אינטרנט וכו'
הברקודים כל כך נפוצים באירופה ובפרט בבריטניה שאתה רואה ברקודים בתחנות רכבת תחתית (מפות ושמות תחנה עם הסברים), בכתבות (קישורים ומידע נוסף) ואפילו במסעדות. כך, למשל בסוהו בלונדון המלצרים לובשים ברקוד על חולצותיהם. סריקת הברקוד תאפשר לקרוא ביקורות של לקוחות או אפילו להשיג הנחה מיוחדת.
חברת גוגל עוסקת בקידום מאסיבי של ברקודי QR. לדוגמה אתר קיצור הכתובות של גוגל goo.gl מאפשר ליצור במקום קישור ברקוד. מספיק רק להוסיף לקישור את הסיומת ".qr".