ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק של חברי הכנסת אורי מקלב ומשה גפני. החוק יאסור פרסום תמונה של נפגע שצולמה בזמן הפגיעה.
התיקון לחוק הגנת הפרטיות קובע כי תיאסר פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות בהן עלול הפרסום להביאו במבוכה. נפגע, הוא מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי, ופגיעתו ניכרת לעין. גם פרסום תצלום גופת אדם גלויה, באופן שניתן לזהותה, תהווה פגיעה בפרטיות. אלא אם אותו אדם הסכים לכך בחייו, או שחלפו 20 שנים ממועד פטירתו, אלא אם התקבלה הסכמה לפגיעה מאת בני משפחתו, ובלבד שהנפטר לא התנגד לפרסום בחייו.
נציגי כלי התקשורת התנגדו לחוק בטענה שהחוק גורף ומגביל מאוד את חופש העיתונות בכלל ושידורים חיים בפרט. לעומתם, העיתונאי שמעון שיפר אמר בדיון הקודם בחוק, "אסור להשאיר את הנושא לשיקול דעתם של כלי התקשורת. ראוי לקבוע כללים אולם לא בחוק" אמר שיפר.
מזכ"ל מועצת העיתונות מר אריק בכר טען שכלי התקשורת הוכיחו בגרות ואחריות בסיקור האירועים האחרונים. בפיגוע בירושלים, בטבח באיתמר וברעידת האדמה ביפן.
ח"כ אורי מקלב אמר "נקודת המוצא של החוק, אינה באה להגביל את חופש העיתונות. החוק מגדיר את זכויות האדם, פרטיותו וזכותו לא להתפרסם באופן פוגע. אני מייצג אזרחים שאין להם עורכי דין ולא יודעים להתגונן מפני כלי התקשורת. לצערי, לעיתים הרחוב הופך לחדר מיון או חדר ניתוח, וחובה עלינו להגן על הפצועים. צריך לשקול את זכויות האדם, מול חופש העיתונות. החוק יעזור גם לעורכי העיתונים בשיקול דעתם" .
ח"כ משה גפני אמר בוועדה "החוק לא מהווה בשום אופן פגיעה בחופש העיתונות אלא הגנה על זכותו של אדם לפרטיותו". לנציגי כלי התקשורת אמר גפני "אל תהפכו את בקשתנו להגן על הציבור מפני תמונות פוגעניות, לפגיעה בחופש העיתונות. החוק מעביר מסר של זכויות אדם ושומר על כבוד האדם. כמחווה של רצון טוב, וע"מ להתחשב בערוצי התקשורת, הסכמנו להחריג מהחוק, שידורים ישירים".
יו"ר הועדה ח"כ דוד רותם אמר "פגיעה באשה חרדית שמצלמים אותה ללא כיסוי ראש, כפי שהיה בפיגוע האחרון, זוהי פגיעה קשה באישה. זכות הציבור לדעת, לא גוברת על זכותה של אותה אישה לפרטיות. אין הצדקה לשדר את התמונות באופן חוזר כמה פעמים כאשר בתמונות רואים אנשים שנפגעו. ובהם אותה אישה חרדית שצולמה ללא כיסוי ראש. יש לה זכות שלא יצלמו אותה ללא כיסוי ראש וזכותה זו גוברת על זכות הציבור".
עורכי הדין של כלי התקשורת ביקשו להתיר להם לפרסם תמונות מאירועים בחו"ל. עוד ביקשו, שעיתונאי שיעבור על החוק, לא יואשם בעבירה פלילית. אלא לכל היותר יהיה ניתן לתבוע אותו בבית המשפט בעוולה אזרחית בלבד. הוועדה לא קיבלה את הצעותיהם.
כאמור הוועדה אישרה את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.
התיקון לחוק הגנת הפרטיות קובע כי תיאסר פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות בהן עלול הפרסום להביאו במבוכה. נפגע, הוא מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי, ופגיעתו ניכרת לעין. גם פרסום תצלום גופת אדם גלויה, באופן שניתן לזהותה, תהווה פגיעה בפרטיות. אלא אם אותו אדם הסכים לכך בחייו, או שחלפו 20 שנים ממועד פטירתו, אלא אם התקבלה הסכמה לפגיעה מאת בני משפחתו, ובלבד שהנפטר לא התנגד לפרסום בחייו.
נציגי כלי התקשורת התנגדו לחוק בטענה שהחוק גורף ומגביל מאוד את חופש העיתונות בכלל ושידורים חיים בפרט. לעומתם, העיתונאי שמעון שיפר אמר בדיון הקודם בחוק, "אסור להשאיר את הנושא לשיקול דעתם של כלי התקשורת. ראוי לקבוע כללים אולם לא בחוק" אמר שיפר.
מזכ"ל מועצת העיתונות מר אריק בכר טען שכלי התקשורת הוכיחו בגרות ואחריות בסיקור האירועים האחרונים. בפיגוע בירושלים, בטבח באיתמר וברעידת האדמה ביפן.
ח"כ אורי מקלב אמר "נקודת המוצא של החוק, אינה באה להגביל את חופש העיתונות. החוק מגדיר את זכויות האדם, פרטיותו וזכותו לא להתפרסם באופן פוגע. אני מייצג אזרחים שאין להם עורכי דין ולא יודעים להתגונן מפני כלי התקשורת. לצערי, לעיתים הרחוב הופך לחדר מיון או חדר ניתוח, וחובה עלינו להגן על הפצועים. צריך לשקול את זכויות האדם, מול חופש העיתונות. החוק יעזור גם לעורכי העיתונים בשיקול דעתם" .
ח"כ משה גפני אמר בוועדה "החוק לא מהווה בשום אופן פגיעה בחופש העיתונות אלא הגנה על זכותו של אדם לפרטיותו". לנציגי כלי התקשורת אמר גפני "אל תהפכו את בקשתנו להגן על הציבור מפני תמונות פוגעניות, לפגיעה בחופש העיתונות. החוק מעביר מסר של זכויות אדם ושומר על כבוד האדם. כמחווה של רצון טוב, וע"מ להתחשב בערוצי התקשורת, הסכמנו להחריג מהחוק, שידורים ישירים".
יו"ר הועדה ח"כ דוד רותם אמר "פגיעה באשה חרדית שמצלמים אותה ללא כיסוי ראש, כפי שהיה בפיגוע האחרון, זוהי פגיעה קשה באישה. זכות הציבור לדעת, לא גוברת על זכותה של אותה אישה לפרטיות. אין הצדקה לשדר את התמונות באופן חוזר כמה פעמים כאשר בתמונות רואים אנשים שנפגעו. ובהם אותה אישה חרדית שצולמה ללא כיסוי ראש. יש לה זכות שלא יצלמו אותה ללא כיסוי ראש וזכותה זו גוברת על זכות הציבור".
עורכי הדין של כלי התקשורת ביקשו להתיר להם לפרסם תמונות מאירועים בחו"ל. עוד ביקשו, שעיתונאי שיעבור על החוק, לא יואשם בעבירה פלילית. אלא לכל היותר יהיה ניתן לתבוע אותו בבית המשפט בעוולה אזרחית בלבד. הוועדה לא קיבלה את הצעותיהם.
כאמור הוועדה אישרה את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.