מבקר המדינה, השופט בדימוס מציג היום (ד') דו"ח ובו סיכומי בדיקות שערכו אנשיו במספר סוגיות ביטחוניות. בין השאר בדק מבקר המדינה את אופן התנהלותם של נקודות המעבר אל תוך שטחי יהודה ושומרון ומסתבר שבסוגיה זו קיים פער בין החלטות הממשלה ליישום בשטח.
המבקר מציין כי כבר בשנת 2003 הוחלט על איזרוח המעברים. שבע שנים אחר כך טרם הסתיים התהליך ואף לא הוחלט על תאריך לסיום התהליך.
"בגין עיכובים מתמשכים במימוש פרויקט האזרוח, רק רבע מהמעברים אוזרחו במלואם, והאחריות להם עברה מצה"ל", קובע המבקר ומוסף כי "במעברים בגזרת "עוטף ירושלים" שהמשטרה אחראית לתפעולם אוזרח תחום האבטחה הפיזית בלבד".
לדבריו "העיכובים בתהליך אזרוח המעברים בין ישראל לאיו"ש שמקורם בעיקר בהיעדר תכנית כוללת ומתוקצבת גורמים לליקויים משמעותיים בתחומים ביטחוניים וכלכליים".
באשר לליקויים הללו מפרט המבקר את העדרו של גוף-על שאמור לרכז את העבודות מתוך ראייה כוללת ותאם את העבודות במעברים, ובין השאר לקבוע גם סדרי עדיפויות במהלך האזרוח של המעברים. הגוף החסר אמור היה לתאם את המשאבים לתפעול המעברים – "משאבים כספיים, משאבים טכנולוגיים וכוח אדם, וליצור שפה משותפת מהבחינה הארגונית והמקצועית בין הגופים המטפלים בנושא".
כאמור למרות ההחלטה שהתקבלה כבר ב-2003 הרי ש"במועד סיום הביקורת, כחמש שנים לאחר המועד שבו אישר ראש הממשלה את המלצת המל"ל להקמת גוף ניהול מרכזי, עדיין לא הוקם גוף כזה וכל אחד מהגופים המתפעלים את המעברים - המשטרה, צה"ל ורמי"ם - עשה זאת בנפרד".
המבקר מציין כי "ביולי 2005 הקים משרד הביטחון את מינהלת המעברים, כיחידה פנימית הפועלת במסגרתו, שתפקידה לאזרח ולהפעיל את כל המעברים בין ישראל לאיו"ש ובין ישראל לאזור חבל עזה. צעד זה כשלעצמו היה בבחינת אבן דרך חשובה בתהליך גיבושו של פתרון ממשי לסוגיית אזרוח כל המעברים, אך במצב הקיים אין בו משום פתרון להיעדר גוף ניהול מרכזי אחד".
"הפעלת המעברים באמצעות שלושה גופים מביאה לכך ששלושה מנגנוני ניהול שונים מבצעים פעילות דומה, והדבר אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות של יעילות מבצעית וארגונית ושל הקפדה על חיסכון. יתר על כן, גופים אלה אינם פועלים מתוך ראייה אחודה וכוללת, תוך מיקוד מאמץ אחוד ומתואם להשגת יעד משותף. בהיעדרו של גוף ניהול מרכזי בעל ראייה כוללת ובעל סמכות ואחריות נפגעת פגיעה מהותית היכולת לנהל את המעברים מתוך ראייה רחבה ומעמיקה בנוגע לצרכים של כל המעברים, שלפיה ניתן לקבוע סדרי עדיפויות מיטביים להקצאות תקציביות. בנוסף לכך, בהיעדר גוף ניהולי מרכזי יש בין המעברים פערים משמעותיים בתחומים של העסקת כוח אדם מקצועי והכשרתו, שימוש באמצעים טכנולוגיים לבקרה והשקעות בתשתית".
כמו כן מציג המבקר סדרת ליקויים בטחוניים הנובעים מחלוקת האחריות לגופים שונים. ליקויים אלה באים לידי ביטוי בהליכי בידוק הפלשתינים העוברים והחוזרים במעברים, חוסר בכוח אדם של מאבטחים ושוטרים בנקודות אלו, יעדים מבצעיים שונים של גופי הביטחון השונים בכל נקודת בידוק ומעבר וכיוצא באלה.
עובדה מטרידה הנוגעת לחוסר תיאום זה ולהשלכותיו היא סירוב המשטרה לקבל הנחיות מהשב"כ. המבקר מציין את חומרת הדבר וכותב כי "במועד סיכום הביקורת, יוני 2010, נמצא כי זה כארבע שנים מתנגדת המשטרה לקבל מהשב"כ הנחיות בנושא זה לגבי המעברים שבאחריותה. לדבר עלולות להיות השפעות חמורות, והוא אינו עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין". נראה שלראש השב"כ החדש, יורם כהן, צפויה עוד משימה בשורת התיקים הנערמים על שולחנו. סידורי האבטחה הדרושים במעברים כדי לשפר את יכולת ההתמודדות מול האיום של העברת אמצעי לחימה דרך המעברים.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה, כי נושא אזרוח המעברים הוכן "כהצעת מחליטים" שנדונה במשרד רה"מ בפבוראר 2011 , הוחלט כי נכון לעתה אין כלל דירקטזיה ממשלתית למהלך גורף של אזרוח המעברים, מערכת ביטחון תקיים ותבצע כל החלטה להרחבת האזרוח הקיים שתתקבל ותוקצב בהתאמה.
מצה"ל נמסר בתגובה, כי עמדת צה"ל העקרונית לאורך השנים הינה כי נכון לאזרח את המעברים יחד עם זאת, קיימת עדיפות מוחלטת להמשך סגירת מכשול מרחב התפר במהלך השנים 2011 ו2012 . אזרוח מעברי "עוטף י-ם" בנושא זה קיימת החלטת ממשלה כי אזרוח מעברי עוטף י-ם נמצא באחריות המשרד לבטחון פנים.