'חוק היערות', המהווה תיקון לפקודת היערות המנדטורית משנת 1926, עבר בקריאה ראשונה בכנסת. את התיקון לפקודה, הגיש משרד החקלאות ופיתוח הכפר במטרה לקבוע כללים ונהלים ברורים, בכל הנוגע להגנה על עצים, תוך התאמתם למאה ה- 21.
"העצים הינם ייצור חי בעל המימדים הגדולים ביותר ובעל משך חיים הארוך ביותר", הסבירו במשרד, "העצים מהווים זכר לעבר, סמל ההווה ותקווה לעתיד, והם בעלי יכולת הענקה מיוחדת לציבור הרחב ולסביבה. העצים מעשירים את הסביבה בחמצן לנשימה, קולטים פחמן דו-חמצני, סופחים את הפיח, מצלים על המדרכה ומביאים את הטבע גם אל העיר".
אחד התיקונים החשובים ביותר שטומן בחובו החוק, הוא הגדרה מחודשת למונח 'כריתה'. עד היום לא היתה הגדרה ברורה, ולכן היה קשה להרשיע עבריינים בכריתת עצים, במידה והיו מותירים את גזע העץ בגובה של מספר מטרים ללא ענפים. על פי התיקון המוצע, המונח 'כריתה' יכלול כל חיתוך הגזע המרכזי של העץ ללא הותרת ענפים, וכן כל פעולה הגורמת למותו של העץ, לרבות עקירתו, ריסוסו, הרעלתו, הסרת קליפתו, שריפתו, חיתוך שורשיו או בניה בתוך תחום קוטר צמרתו.
עיגון ההגדרה המוצעת בחוק יאפשר למצות את הדין עם עבריינים המשחיתים עצים בטענות שונות של גיזום.
תיקון חשוב נוסף, הוא הגדרת מנגנון אחיד לקביעת ערך חלופי של עץ ומתן האפשרות לגביית היטלים ממי שמעוניין לכרות עצים. עד היום, כל רישיון לכריתת עץ כלל גם דרישה לנטיעה חלופית של עצים, בהתאם להנחיות פקיד היערות. על פי התיקון המוצע, יוכל פקיד היערות, לאחר שמיצה את כלל האפשרויות לנטיעה חלופית של עצים ולאחר שהסיק כי בשל התנאים הסביבתיים, או נסיבות מיוחדות, לא ניתן לבצע נטיעה חלופית, לגבות היטל מהאדם המבקש רישיון כריתה – בגובה הערך הכלכלי של העץ שעתיד להיכרת.
הכספים שייגבו במסגרת ההיטל, ישמשו לנטיעה חלופית באמצעות פקיד היערות. כמו כן, קובע התיקון כי פקיד היערות יוכל להתנות קבלת רישיון לכריתת עץ בהפקדת ערבות כספית, כתנאי לעמידה בתנאי הרישיון.
היבט נוסף הכלול בתיקון החוק המוצע, הנו הגדרה כוללת של המונח 'עץ מוגן', אשר תכלול בתוכה את כל העצים הבוגרים בישראל. במקביל מאפשר החוק להחריג עצים מסוימים מהחובה לקבל רישיון כריתה – בהם בעיקר מינים פולשים שנדרש להסירם, עצי פרי במטעים חקלאיים וכדומה. ההחרגה תאפשר לפקידי היערות לעסוק בהגנה על עצים גרידא, ולא במתן רישיונות כריתה שהצורך בהם מובן מאליו.
עוד במסגרת התיקון תקבע אגרה קבועה ואחידה שהרשויות המקומיות יוכלו לגבות על מתן רישיונות כריתה.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר, אורית נוקד (העצמאות) אמרה כי "העצים הבוגרים הם נכס יקר של כלל הציבור. תיקון החוק מבטיח שנכס זה לא יפגע באופן שרירותי או מתוך חוסר אחריות או חמדנות".
פקיד היערות הראשי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, חגי שניר אמר כי "אישור התיקונים המוצעים יאפשר לנו קפיצת מדרגה בקידום ההגנה על עצים בישראל, לצד פעולות רבות נוספות שאנו עושים בתחום, כהכשרת פקידי יערות נוספים בערים, ליווי קבוצות נאמני אילנות וחינוך ילדי גנים לאהבה והגנה על עצים".
"לאחר שהתיקונים יאושרו אנו מתכננים לפעול לאישור מתן קנסות מינהליים על כריתת עצים, אשר יחליפו את ההליכים המשפטיים הארוכים המתנהלים נגד עבריינים".