ביומן ערוץ 7 הבאנו את סיפורה של שחר (שם בדוי) צעירה דתייה מתל אביב שנוכחה לדעת שעבור חברת אורנג', העובדה שהיא לבושה בחצאית ולא במכנסיים הופכת אותה לבלתי ייצוגית מספיק...
שחר מספרת את סיפורה שהחל באירוע מכירות מיוחד שארגנה חברת אורנג' עבור חברי מועדון 'חבר'. מדובר באירוע נודד שמתקיים במקומות שונים ברחבי הארץ. בשבוע שעבר הגיע אירוע המכירות גם לגני התערוכה בתל אביב. מפיקת האירוע יצרה קשר עם תושבת המקום שארגנה עבורה חבורה של צעירות תושבות העיר לעבודה במתחם המכירות.
העבודה, כך מספרת שחר, התמקדה בחלוקת פלאיירים ללקוחות פוטנציאליים. שחר עבדה עם חברותיה במשך יומיים ולקראת יום חמישי שעבר הודיעה לאחראית עליה שבכוונתה להגיע גם למחרת לעבודה, אולם האחראית עליה סיפרה לה שלממונה מטעם אורנג' "מפריע שהגעתן לעבודה עם חצאיות". לדברים הללו הוסיפה האחראית ואמרה לשחר שלא תחשוש ותגיע כפי שהיה קודם שכן לא נראה לה שניתן למנוע ממנה עבודה בגלל החצאית.
ביום חמישי הגיעה שחר עם חברה לבושת מכנסיים למתחם גני התערוכה כדי להמשיך בעבודת חלוקת הפלאיירים, אולם נוכחה לראות כי הממונה מטעם אורנג' קוראת רק לחברתה ושולחת אותה לקבל חולצה ועליה סמל החברה ולצאת לעבודה מול הלקוחות. לשחר, לעומת זאת, לא הוצעה חולצה. הממונה אמרה לה כי "תחכי כאן בצד. עוד מעט תהיה לך עבודה".
כשחלף הזמן ניגשה שוב שחר לממונה ושאלה אותה 'מה איתי?'. המענה היה "את תשבי כאן. אין לי עמדות בשבילך". "התיישבתי בצד", מספרת שחר ומתארת את הזמן החולף מהשעה 10:00 בה הגיעה עם חברתה למתחם גני התערוכה, כאשר בכל פעם שהיא מבקשת להתחיל בעבודה נאמר לה 'עוד חצי שעה, עוד כמה דקות אקרא לך'.
"עד השעה אחת בצהרים לא עשיתי שם כלום", היא מספרת. "בכל פעם אמרה לי שעוד כמה דקות... ידעתי שבאחת וחצי צריכה לבוא עובדת נוספת שגם היא לובשת מכנסיים. חשבתי שאראה איך היא תתייחס אליה ואדע אם באמת אין עבודה או לא. כשהיא הגיעה ראיתי את האחראית אומרת 'תביאו לה חולצה' כדי שתתחיל לעבוד. שאלתי אותה 'ומה איתי?', היא אמרה 'עדיין לא. אני לא מוצאת עמדה...".
בשלב זה, לאחר שעות של המתנה, שברה שחר את שתיקתה ופנתה לממונה על הבנות: "זה לא בסדר. אני יודעת שאת לא אוהבת את זה שאני עם חצאית ולא עם מכנסיים". המענה שקיבלה הייתה ש"זה לא בגלל זה. זה משהו אחר".
בהמשך הדברים, מספרת שחר, הודתה הממונה על הבנות בכך שהבוסים שלה נתנו לה הוראה ולפיה הם לא מרשים לה להעסיק בנות עם חצאיות ולא עם מכנסיים, ואפילו כעסו על זו שגיבשה את קבוצת הבנות שהביאה למקום בנות בחצאיות.
בשלב זה החליטה שחר לעזוב את המקום. "היא התעלמה ממני. הרגשתי מאוד מושפלת. לקחתי את התיק והלכתי הביתה". בעודה באוטובוס קיבלה שיחת טלפון מהאחראית ששאלה אותה מדוע עזבה. שחר שבה על טענותיה שזכו גם הפעם למענה מתחמק.
בתגובה לדברים נמסר הבוקר מחברת פרטנר כי "חברת פרטנר התקשרה עם חברה קבלנית המספקת שירותי הפקה ודיילות. עם התקשרותה, הבהירה פרטנר לחברה הקבלנית האמורה את דרישות התפקיד, ללא התייחסות לדת מין או גזע. עם זאת, התברר כי אחת הדיילות לא עמדה בדרישות אילו ולכן החברה הקבלנית סיימה את העסקתה. בכל מקרה, פרטנר הגדירה בשנית לחברה הקבלנית את דרישות תפקיד הדיילות".
לנו נותר לשאול מה הן אותן דרישות והאם יש בתגובה כדי לשלול בנחרצות את דבריה של שחר ולפיהן מנהלי האירוע כעסו על נוכחותן של בנות לבושות בחצאית במקום, ואם אכן לא עמדה שחר בדרישות מסוימות מדוע נאלצה להמתין מהשעה עשר ועד אחת וחצי כששוב ושוב מובטח לה שבעוד כמה דקות תימצא עבורה עמדה פנויה. שאלות...