הרב יוסף אליהו
הרב יוסף אליהוחזקי עזרא

הרב יוסף אליהו, ראש כולל 'דרכי הוראה', בנו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, תוקף בחריפות את ההיתר לאכול בפסח מצה עשירה. בראיון לערוץ 7 הוא מבאר את עמדתו וקובע כי "לדעת כל הפוסקים מדובר בחמץ גמור".

בראשית דבריו מבאר הרב את בסיס המחלוקת בדבריו של רש"י שקבע שמדובר בחמץ נוקשה שיש המתירים אותו. זאת לעומת שאר הפוסקים. כיום קיימת מחלוקת בין הפוסקים האחרונים באשר לעצם האיסור של מצה עשירה, אולם זאת כאשר מדובר בעשייה בייתית הכרוכה בהקפדות המתחייבות מהאמור בהלכה, ואולם הייצור התעשייתי "לדעת כל הפוסקים חמץ גמור. לא חומרה ולא הנהגה טובה", אומר הרב אליהו ומציין כי לא רק אביו סבר כך אלא כלל הפוסקים.

בסיס האיסור הוא בקביעת הרמב"ם ולפיה אם תתערב טיפת מים שבעולם, כלשונו, הרי שהמאפה ימהר להחמיץ בתסיסה המהירה יותר משמונה עשרה דקות. "מה שנעשה היום בתעשייה עממית הוא חמץ גמור,, הוא קובע ומוסיף: ,מי ערב לנו שלא יתערב טיפת מים בכלשהו בכל המפעל הגדול עם כל המכונות והפועלים? ובנוסף, המציאות היא שהתגלה כעבור שנים שמכניסים למאפה חומרים מתפיחים", אומר הרב אליהו ומספר כי אביו, הרב מרדכי אליהו זצ"ל שיגר את עוזרו, הרב זעפרני, כדי לבחון את הליך הייצור במעבדות באוניברסיטת בר אילן, ולאחר עשרים שנה בהן התקבל ההיתר, הוברר שאכן חומרים מתפיחים מוכנסים לעוגיות.

עוד מוסיף הרב אליהו וקובע כי גם ביין עצמו יש מים ועל כן שטיפת הכלים ביין אינה בהכרח מועילה. הוא מספר כי הוא עצמו בחן את הדברים בהוראת אביו והשטיפה אינה מתבצעת ביין שכן יין הופך את הצינורות לדביקים. זאת לבד מהחומרים המשמרים שלדבריו מוכנסים לעבודה, וכתשעים אחוז מהם הם מים. על כל זאת מוסיף הרב אליהו ומזכיר כי חלק מהעוגיות מצופות בשוקולד ולא ניתן להבטיח שבשוקולד אין ולו טיפת מים אחת, כפי שמתחייב מדברי הרמב"ם.

בהמשך דבריו מזכיר הרב אליהו כי גם הכשר בית יוסף משך את תעודת הכשרות מהעוגיות הללו ובמכתב ששיגר הרב משה יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף, נקבע שלא ניתן לתת הכשר למפעל זה. זו לדבריו של הרב אליהו, גדלותו של הרב עובדיה יוסף שמסוגל היה להודות בטעותו ולמשוך את ההכשר.

הרב יוסף אליהו תוקף בדבריו את הדברים ולפיהם אביו הוטעה על ידי אדם שהוציא דיבת המפעל וההכשר רעה בפניו. הוא מספר כי אביו, הרב מרדכי אליהו, היה משגר מדי שנה שליחים כדי לבחון את דרכי האפייה ולבדוק אם שונה ההליך באופן שיאפשר מתן הכשר, אך בכל שנה נותרו הדברים כבעבר. "לא מדובר בנוכלים שידברו איתו, אלא בהלכה ברורה".

בדבריו החריפים קובע הרב אליהו כי לא די בכך שהעוגיות הללו אסורות למאכל בפסח, אלא שהקונה אותם קודם לפסח מסייע בידי עוברי עבירה, והאוכל אותם אחרי הפסח הרי הם כדין חמץ שעבר עליו הפסח.

מוסיף הרב אליהו ומספר כי גדולי רבני הספרדים אחזו בעמדה הלכתית זו, ובהם גם הרב צדקה שקבע כי מדובר בחמץ נוקשה ברור הקרוב לאיסור דאורייתא.