החודש מצוין ברחבי העולם יום השנה ה-96 לרצח העם שבוצע בארמנים בידי שלטונות האימפריה העות'מאנית. בערוץ 7 שוחחנו עם חוקר השואה פרופ' ישראל צ'רני, איש האוניברסיטה העברית, הקובע כי לנוכח עברו של העם היהודי הגיע העת לחדול מלהקריב את המוסר על מזבח הריאל פוליטיק והחשש מטורקיה ולהכיר ברצח העם הארמני בידי האימפריה העותמאנית.
יצוין כי על פי הערכות שונות בין מיליון למיליון וחצי בני העם הארמני נרצחו במעשי רצח מאורגנים שהוצאו לפועל על ידי השלטונות הטורקיים החל מ-1915. המעשים כללו צעדות הגלייה ממולדתם ההיסטורית של הארמנים, אשר שכנה בשטחי האימפריה העות'מאנית, אל עבר המדבר הסורי. רבים נספו במהלך המסעות הללו, ואלו שניצלו הפכו לפליטים שנפוצו ברחבי העולם. רצח העם הכה אנושות בעם הארמני אך זה הוסיף להתקיים ולשגשג גם לאחר מכן, בין היתר בקהילה הארמנית הקדומה של ירושלים ומאוחר יותר ברפובליקה הארמנית.
פרופ' צ'רני מספר כי ממשלת טורקיה מקדישה מיליוני דולרים לתעמולה שנועדה למחוק מדפי ההיסטוריה את האשמתה ברצח העם הארמני. הוא מזכיר בהקשר זה מדינות נוספות הנוהגות במדיניות דומה של הכחשה כדוגמת סין ויפן. "בסין אין זכר לרצח של שלושים ושישה עד ארבעים וחמישה מיליון מבני עמם על ידי המנהיג מאו במהפכה התרבותית. ביפן אין כמעט זכר לרצח העם שהיפנים חוללו בסין בשנות השלושים".
כדי להכיר את המציאות, אומר פרופ' צ'רני, יש "שורה של מקורות אפשריים", אך הוא עצמו מעדיף להאזין לרחשי זיכרונותיו של העם עצמו "שזוכר בזיכרון הקולקטיבי שלו בשירה ובסיפורים את האירועים. אמנם יש לעיתים חשש להגזמה, אבל יש דברים שאי אפשר להתעלם מהם, כמו כשאדם מספר שבני משפחתו נרצחו או בני כפרו נרצחו. במקביל עולים סרטים, יומנים ותמונות".
על הרצח הטורקי מזכיר ומציין צ'רני כי טורקיה השמידה לצד הארמנים גם יוונים ואשורים, עד כדי כך שהיה נדמה שמדובר ברצח הנוצרים, אך היה עם נוסף שנרצח על ידי הטורקים וזהו העם הייזידי שאינו נוצרי וכיום מונה כמה מאות אלפים בעיראק ובארמניה.עובדה זו שוללת את הטענה שמדובר היה ברצח אנטי נוצרי, שכן הסיבה הייתה לדבריו אחרת: "טורקים, כמו הנאצים, רצו עולם טהור, עולם טורקי טהור, וכל מי שהיה בן לעם מאמין אחר היה מיועד לרצח עם. הגיע הזמן לזים סוף להשתקה".
באשר למדיניות הישראלית הנקוטה מזה עשרות שנים שלא להתעמת עם השלטון הטורקי ולא להכיר ברצח העם הארמני, אומר צ'רני כי בחייו של עם, כמו בחייו של מפעל, יש לא פעם הכרעות מוסריות שבהן הוא צריך להחליט אם לנקוט בדרך מוסרית או לשקר, ואחת מהן היא ההכרעה הזו, אבל "לצערי ממשלת ישראל הולכת בעקבות הריאל פוליטיק. אמנם יש לנו אינטרס אצל הטורקים, אבל זו בושה שאנחנו מקריבים את הערכיות למען הריאל פוליטיק הזה".
ומה באשר לאיומי הטורקים לקטוע את היחסים עם כל ממשל שיכיר בשואת העם הארמני? פרופ' צ'רני מזכיר את עמדתה של צרפת שהחליטה להכיר בחוק הצהרתי ברצח העם הארמני, עוררה את זעמם של הטורקים שאיימו בביטול חוזים ואפילו ביטלו חוזים שכאלה במיליוני דולרים, אך זמן מה לאחר מכן השיבו את החוזים כולם לקדמותם.
לדבריו אמנם ישראל קטנה ופגיעה יותר מצרפת, אך כעם יהודי שחווה את הכחשת השואה ונאבק בה עליו לעמוד על ערכיו ולהכיר בהיסטוריה הארמנית.