שופטת בית משפט השלום בת"א, דניאלה שיריזלי, הרשיעה רב מבני ברק העומד בראש כולל אברכים, כי העלים מרשויות המס הכנסות שנתיות בגובה של 35-40 אלף דולר, אותן קיבל בתמורה ל"תיקוני נפש" אותם ערך.
בכתב האישום נטען, כי במהלכן של שש שנים, משנת 2000 ועד לשנת 2005, בצד עיסוקו והכנסתו כמנהל הכולל וכראש העמותה, הפיק הנאשם הכנסות מעיסוק שעליו לא דיווח לפקיד השומה, וכי הכנסותיו אלה נאמדות בלא פחות מ-35,000 דולרים מדי שנה.
סנגוריו של הרב טענו בבית המשפט, כי ההכנסות בהן מדובר היו זעומות, ומקורן בתשלומים ששילם קהל המשתתפים בטכסי תיקון ציבוריים, אשר נערכו ע"י הנאשם ותלמידיו בתקופה מצומצמת בשנה, בבית הכנסת "מגן דוד" בחולון, וכי בשני מקרים בלבד ערכו הנאשם ותלמידיו תיקונים פרטיים, ולא יספו.
השופטת ציינה, כי בכל מקרה, למרות החריגות, עריכת תיקונים נחשבת לעיסוק עליו יש לדווח על פי חוק לפקיד השומה, "העיסוק הוא יוצא דופן באופיו, אולם, בודאי נכנס לגדר הגדרת העיסוק שבפקודת מס הכנסה".
השופטת הוסיפה, כי למרות ההכחשות בבית המשפט, בחקירתו במס הכנסה הודה הרב במיוחס לו בכתב האישום, "הוכח במשפט, כי בעת שנחקר על-ידי חוקרי רשות המסים הודה הנאשם, כי בין השנים 2000 עד 2005, פרט לעיסוקו כמנהל הכולל והעמותה, הוא עסק באורח שוטף גם בהענקת ברכות ועצות לאנשים, ובתיקונים ציבוריים ופרטיים, והפיק הכנסות שנאמדו על ידו בסכומים שבין 35,000 ו-40,000 דולרים מדי שנה. הנאשם גם הודה כי לא רשם את ההכנסות ולא דיווח עליהן לרשויות המס".
השופטת בחרה לקבל את הגירסה אותה מסר הרב בחקירתו במס הכנסה, תוך שהיא מציינת כי "בהגיעו לבית המשפט, בחלוף זמן, ער היה הנאשם למשמעותה המפלילה של הודייתו בחקירה והחליט לשנות את גרסתו, כשהוא הופך את הקערה על פיה, ומתרץ את היפוך הגרסה בתירוצים משונים ומופרכים, שההיגיון מהם והלאה".
לאור כל אלו קבעה השופטת, כי "אני מרשיעה את הנאשם בששה פרטי אישום שעניינם שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, בכוונה להתחמק או להשתמט מתשלום מס".